# פרשה צב

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-92/

ואל שדי יתן לכם רחמים (בראשית מג, יד), רבי פינחס בשם רבי חנין דצפורין פתח (תהלים צד, יב): אשרי הגבר אשר תיסרנו יה, ואם בא להקפיד, (תהלים צד, יב): ומתורתך תלמדנו, מה כתיב באברהם (בראשית יב, ב): ואברכך ואגדלה שמך כיון שיצא קפץ עליו רעבון ולא הקפיד ולא קרא תגר, אף את אם באו עליך יסורין לא תהא מקפיד ולא קורא קטיגור. אמר ליה רבי אלכסנדרי אין לך אדם בלא יסורים אשריו לאדם שיסורים באים עליו מן התורה, שנאמר: ומתורתך תלמדנו, אמר רבי יהושע בן לוי כל יסורים שהם באים על האדם ומבטלין אותו מדברי תורה, יסורים של תוכחת הם, אבל יסורים שהם באים על האדם ואין מבטלין אותו מדברי תורה, יסורים של אהבה הן, כדכתיב (משלי ג, יב): כי את אשר יאהב ה' יוכיח. רבי חמא חזא חד סגי נהורא יתיב לעי באורייתא, אמר ליה שלם לך בר חוריא, אמר ליה מהיכן שמע לך דההוא גברא בר עבדים, אמר ליה לא אלא שאת בן חורין לעולם הבא.

אמר רבי יודן כתיב (שמות כא, כז): ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו, ומה הללו שאינן בכל גופו של אדם אלא באחד מאבריו אמרה תורה לחפשי ישלחנו, מי שיסורים באים עליו שהן בכל גופו של אדם, על אחת כמה וכמה. רבי פינחס בשם רבי הושעיא אמר אשרי הגבר אשר תיסרנו ה', אין כתיב כאן, אלא אשר תיסרנו יה, כזה שהוא נדון לפני הדיין צועק ומצטער ואומר יה יה די די. כך אמר יעקב מי שעתיד לומר ליסורים די הוא יאמר ליסורי די, שנאמר: ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש וגו'

על זאת יתפלל כל חסיד (תהלים לב, ו), זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בר פטרון תלתיהון אמרין אלין קריא כד דמכין, חד מנהון אמר על זאת יתפלל כל חסיד, (תהלים לג, כא): כי בו ישמח לבנו. ואוחרנא אמר (תהלים כג, ה): תערך לפני שלחן, (תהלים ה, יב): וישמחו כל חוסי בך וגו'. ואוחרנא אמר (תהלים פד, יא): כי טוב יום בחצריך (תהלים סג, ד): כי טוב חסדך מחיים. ויש אומרים (תהלים לא, ב): מה רב טובך. רבי פינחס בשם רבי הושעיא אמר נטל הקדוש ברוך הוא [כביכול] רגליו של אבינו יעקב והעמידן על הים ואמר לו ראה נסי שאני עושה עם בניך, הדא הוא דכתיב (תהלים קיד, א): בצאת ישראל ממצרים, ישראל סבא. רבי הונא בשם רב אחא אמר אף רגליהם של אבות העמיד על הים, הדא הוא דכתיב (תהלים עח, יב): נגד אבותם עשה פלא. לעת מצוא, לעת מצוי היום, לעת מצוי הדין, לעת מצוי הנפש, לעת מצוי החשבון, כיון שראה יעקב אבינו שנתמצה החשבון התחיל שופך תחנונים, ואל שדי יתן לכם רחמים וגו'

רבי יאשיה בן לוי פתר קרא בגליות (בראשית מג, יד): ואל שדי יתן לכם רחמים, (תהלים קו, מו): ויתן אותם לרחמים, (בראשית מג, יד): לפני האיש, הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות טו, ג): ה' איש מלחמה ה' שמו. (בראשית מג, יד): ושלח לכם את אחיכם, אלו עשרת השבטים. (בראשית מג, יד): אחר ואת בנימין, זה שבט יהודה ובנימין. (בראשית מג, יד): ואני כאשר שכלתי, בחרבן ראשון, (בראשית מג, יד): שכלתי, בחרבן שני. כאשר שכלתי, בחרבן ראשון ובשני, לא אשכל עוד.

דבר אחר, ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש, זה השלטון. ושלח לכם את אחיכם, זה יוסף. אחר, זה שמעון. ואת בנימין, כמשמעו. ואני כאשר שכלתי, ביוסף. שכלתי, בשמעון, לא אשכל עוד

ויקחו האנשים וגו' וירא יוסף אתם וגו' והכן (בראשית מג, טו טז), ואין הכן אלא שבת, היך מה דאת אמר (שמות טז, ה): והיה ביום הששי והכינו וגו', הדא אמרה ששמר יוסף את השבת קדם שלא תנתן. (בראשית מג, יז יט): ויעש האיש וגו' וייראו האנשים וגו' ויגשו אל האיש, מלמד שהיה דוחפן בפנים והן דוחפין אותו לחוץ. (בראשית מג, כ): ירד ירדנו, ירידה היא לנו, בארצנו היינו מפרנסים לאחרים, עכשו צריכין אנו לפרנסתך. (בראשית מג, כג): ויאמר שלום לכם אל תיראו, בין בזכותכם בין בזכות אבותיכם, (בראשית מג, כג): אלהיכם נתן לכם מטמון וגו', מכל מקום (בראשית מג, כג): כספכם בא אלי. ויוצא אליהם את שמעון, רבי חגי בשם רבי יצחק אמר כהדין צרצורא עביד כשאסרו, כדכתיב (בראשית מב, כד): ויאסר אתו לעיניהם. (בראשית מג, כה כו): ויכינו ויבא יוסף וגו'

וישאל להם לשלום וגו' ויאמרו שלום וגו' (בראשית מג, כז כח), רבי חיא רבה חמא חד בבלאי, אמר ליה מה עבד אבא, אמר ליה אמך שאלה בך. אמר ליה אנא אמר לך כדין ואת אומר לי כדין. אמר ליה שואלים על החיים ואין שואלים על המתים. כך השלום אביכם, זה יעקב. הזקן, אשר אמרתם, זה יצחק, ויאמרו שלום לעבדך לאבינו. (בראשית מג, כט): וישא עיניו וירא את וגו', אמר רבי בנימין לפי ששמענו חנינה באחד עשר שבטים ולא שמענו חנינה בשבט בנימין, והיכן שמענו, כאן שמענו (בראשית מג, כט): ויאמר אלהים יחנך בני, (בראשית מג, ל לג): וימהר יוסף וגו' וישבו לפניו וגו', נטל את הגביע והיה עושה עצמו כמערים ומריח בגביע, אמר יהודה שהוא מלך יושב בראש, ראובן שהוא בכור ישב שני לו, וכן כלן, אמר אנא לית לי אמה ובנימין לית ליה אמה, כד ילידת ליה אמיה מיתת, מן בגין דא ייתי ויתן ראשיה גביה דידי. לפיכך (בראשית מג, לג): ויתמהו האנשים וגו'. (בראשית מג, לד): וישא משאת מאת פניו וגו', נתן לו יוסף ונתנה לו אסנת, נתן לו מנשה, נתן לו אפרים, וחלקו עם אחיו, הדא הוא דכתיב (בראשית מג, לג): ותרב משאת בנימן ממשאת כלם. (בראשית מג, לג): וישתו וישכרו עמו, עמו שתו אבל חוץ ממנו לא שתו. דאמר רבי לוי כל עשרים ושתים שנה שלא ראה אותן לא טעם טעם יין, אף הן לא טעמו טעם יין עד שראו אותו, הדא הוא דכתיב: וישתו וישכרו עמו, עמו שתו חוץ ממנו לא שתו

ויצו לאשר על ביתו, הבקר אור וגו' (בראשית מד, א ג), אמר רבי לוי עובדא הוה בדרומית מן חד פונדקי והוה קאים ולביש זוגוי בליליא, ואמר להון דהוו תמן קומו פוקו לכון דלויתא אנא עבדא, והוון נפקין, ולסטיא קדמין להון ומקפחין עליהון, ועלין ומפלגין עמיה. חד זמן אזל רבי מאיר ואתקבל תמן, קם ולבש זוגוי אמר ליה קום פוק לך דלויתא אנא עבדא, אמר ליה אית לי אח ואנא יתיב מסכי ליה, אמר ליה ואן הוא, אמר ליה בכנישתא. אמר ליה ומה שמיה ואנא אזיל וקרי ליה. אמר ליה כי טוב. כל ההוא ליליא אזל ההוא פונדקאה צוח על תרעא דכנישתא כי טוב כי טוב, ולא הוה שום בר נש עני ליה. בצפרא קם רבי מאיר ושוי חמרא דיזל ליה. אמר ליה ההוא פונדקאה אן הוא ההוא אחוך דאמרת, אמר ליה הא אתא ליה (בראשית א, ד): וירא אלהים את האור כי טוב

הן כסף וגו' (בראשית מד, ח), תני רבי ישמעאל זה אחד מעשרה קלים וחמורין שכתובים בתורה, הן כסף וגו' השיבנו אליך, קל וחמר ואיך נגנב. (שמות ו, יב): הן בני ישראל לא שמעו אלי, וקל וחמר (שמות ו, יב): ואיך ישמעני פרעה. (במדבר יב, יד): ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה, קל וחמר לשכינה ארבעה עשר יום. (דברים לא, כז): הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם, קל וחמר (דברים לא, כז): ואף כי אחרי מותי. (ירמיה יב, ה): כי את רגלים רצתה וילאוך, קל וחמר (ירמיה יב, ה): ואיך תתחרה את הסוסים. (ירמיה יב, ה): ובארץ שלום אתה בוטח, וקל וחמר (ירמיה יב, ה): ואיך תעשה בגאון הירדן. (שמואל א כג, ג): הנה אנחנו פה ביהודה יראים, וקל וחמר (שמואל א כג, ג): ואף כי נלך קעלה. (משלי יא, לא): הן צדיק בארץ ישלם, קל וחמר (משלי יא, לא): ואף כי רשע וחוטא, (אסתר ט, יב): ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה וגו', וקל וחמר (אסתר ט, יב): בשאר מדינות המלך מה עשו. (יחזקאל טו, ה): הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה, קל וחמר (יחזקאל טו, ה): אף כי אש אכלתהו ויחר

ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא (בראשית מד, י), עשרה בני אדם שנמצא אחד מהן בגנבה אין כלם באסירה, אני איני עושה כן, אלא (בראשית מד, י): אשר ימצא אתו יהיה לי עבד. (בראשית מד, יב): ויחפש בגדול החל ובקטן כלה, ולמה עבד כן, שלא יאמרו יודע היה היכן הוא מנח. (בראשית מד, יב): וימצא הגביע באמתחת בנימן, כיון שנמצא הגביע אמרו לו מה גנבא בר גנבתא, אמר להון גברא דיוסף יש כאן, שעירים יש כאן, אחים שמכרו אחיהם, אתמהא. (בראשית מד, יג): ויקרעו שמלתם וגו', רבי פינחס בשם רבי הושעיא שבטים גרמו לאביהם לקרע, לפיכך לקו גם הם. (בראשית מד, יג): ויעמס איש על חמרו וגו', חד מנהון הוה נסיב טעוניה בחדא ידא ויהיב ליה על חמריה. (בראשית מד, יג): וישבו העירה וגו', אמר רבי אבהו מטרופולין היתה ואת אמרת וישבו העירה, אלא מלמד שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר של עשרה בני אדם

ויאמר יהודה מה נאמר לאדני (בראשית מד, טז): בכסף ראשון, מה נדבר בכסף שני, מה נצטדק בגביע. מה נאמר לאדני במעשה תמר, מה נדבר בבלהה, ומה נצטדק בדינה. מה נאמר לאבא שבארץ כנען, ביוסף, ומה נדבר בשמעון, ומה נצטדק בבנימין. אם נאמר לך חטאנו, גלוי וידוע שלא חטאנו, ואם נאמר לך שלא חטאנו (בראשית מד, טז): האלהים מצא את עון עבדיך, אמר רבי יצחק מצא בעל חוב מקום לגבות שטרו.

אמר רבי יצחק כזה שהוא ממצה את החבית ומעמידה על שמריה. (בראשית מד, יז): ויאמר חלילה לי וגו', רבי הונא בשם רבי אחא נער פורפוריה, (בראשית מד, יז): האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם, אמרין ליה השלום דכוליה נשפה, ורוח הקדש צווחת (תהלים קיט, קסה): שלום רב לאהבי תורתך.