# פרק א' - פסוק י"ד

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rashi/ch1-v14/

**יהי מארת וגו'.** מיום ראשון נבראו, ש וברביעי צוה עליהם להתלות ברקיע, וכן כל תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון, וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו, הוא שכתוב את השמים, לרבות תולדותיהם, ואת הארץ, לרבות תולדותיה: **יהי מארת. **חסר וי"ו כתיב, על שהוא יום מארה ליפול אסכרה בתינוקות, הוא ששנינו, ברביעי היו מתענים על אסכרה שלא תפול בתינוקות: **להבדיל בין היום ובין הלילה.** משנגנז האור הראשון, ת אבל בשבעת (נ"א בג') ימי בראשית, שמשו האור והחשך הראשונים יחד, בין ביום בין בלילה: **והיו לאתת.** כשהמאורות לוקין סימן רע הוא לעולם, שנאמר מאותות השמים אל א תחתו וגו' (ירמיה י, ב.), בעשותכם רצון הקב"ה, אין אתם צריכין לדאוג מן הפורענות: **ולמועדים.** על שם העתיד, שעתידים ישראל להצטוות על המועדות, והם נמנים למולד ב הלבנה: **ולימים.** שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה חציו הרי ג יום שלם: **ושנים.** לסוף שס"ה ימים (ס"א ורביע יום), יגמרו מהלכתם בי"ב ד מזלות המשרתים אותם, והיא שנה, (ס"א והוא שס"ה יום ורביע יום) וחוזרים ומתחילים פעם שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון: