# פרק ג' - פסוק ז'

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rashi/ch3-v7/

**ותפקחנה **וגו'. לענין החכמה ט דבר הכתוב, ולא לענין ראיה ממש, וסוף המקרא מוכיח: **וידעו כי עירומים הם.** אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה (ב"ר יט, ו.): **עלה תאנה. **הוא העץ שאכלו י ממנו, בדבר שנתקלקלו בו נתקנו (סנהדרין ע:), אבל שאר העצים מנעום מליטול עליהם. ומפני מה לא נתפרסם העץ, כ שאין הקב"ה חפץ להונות בריה, שלא יכלימוהו ויאמרו זה שלקה העולם על ידו. (מדרש רבי תנחומא וירא פי"ד):