# פרק ל"ז - פסוק כ"ה

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rashi/ch37-v25/

**ארחת.** כתרגומו שיירת, על שם הולכי ארח: **וגמליהם נשאים **וגו'. למה פרסם הכתוב את משאם, להודיע מתן שכרן של צדיקים, שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע, ולזה נזדמנו בשמים, שלא יוזק מריח רע: **נכאת.** כל כנוסי בשמים הרבה קרוי נכאת, וכן ויראם את כל בית נכתה (מלכים-ב כ, יג.), מרקחת בשמיו. ואונקלוס תרגם לשון שעוה: **וצרי.** שרף הנוטף מעצי הקטף והוא נטף הנמנה עם סמני הקטורת: **ולט.** לוטיתא שמו בלשון משנה, ורבותינו פירשו שרש עשב ושמו אשטרולוזיא"ה, במס' נדה (ח.):