# קפט

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/1439/189/

ה בדרך, בעת נסיעתו לאומין, ענה ואמר: אף על-פי-כן השם יתברך עוזר לישראל תמיד, ואין דור יתום. וכמו שאמר רבי שמעון בר יוחאי, כשאמר איזה תנא "עתידה תורה שתשתכח מישראל", ענה רבי שמעון ואמר: "לאו" (שבת קל"ח:), כי "בזהר דא יפקון מן גלותא" (זוהר נשא קכד:), "כי לא תשכח מפי זרעו". ועל-כן עמד עצמו על-זה הפסוק, וגלה אז הסוד הנדפס בלקוטי א' בתחלתו, עין שם מגדלת רבי שמעון בר יוחאי.

עניתי ואמרתי לו, רבי שמעון יש לו גם-כן בודאי הנאה מזה, הינו מזה החדוש הנפלא. השיב הן. אחר-כך ענה ואמר, רבי שמעון בעצמו הוא ענין אחר, כי רבי שמעון הוא "ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית" (דניאל ד') כנדפס שם. ועכשו יש "נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה" (משלי י"ח) שאפילו העיר וקדיש צריך גם כן לקבל משם והבן.

גם כבר נשמע שאמר על עצמו שהוא נהר המטהר מכל הכתמים: