# קצח

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/1439/198/

יג אמר משל, לענין אנשים הידועים הנכנסים אצלו שהם חכמים בעיניהם, וספרו לפניו כמה מעשיות של שטות הנמצאים בספריהם, אמר: בקרוב יכלה אצלם הכל, כי קל ומהרה לא יהיה להם מה לספר.

ואמר משל נאה, מה שמספרים מאחד שפגע בו גזלן ורצה לגוזלו, ושאל אותו הגזלן: יש לך מעות? השיב: יש לי, בודאי אתן לך כל הממון בשביל נפשי. וגזל אותו הגזלן. אחר-כך אמר זה הנגזל אל הגזלן: איך אבוא לביתי בלי ממון? כי הייתי נע ונד מביתי כל-כך זמן ועתה איך אבוא ריקם לביתי? בכן, אני מבקש ממך שתהיה מורה בקנה שרפה שלך את הכובע שלי כדי שיהיה נכר שפגע בי גזלן.

וכן עשה הגזלן. אחר-כך בקש ממנו עוד שיירה באיזה מקומות אחרים. בסוף השיב הגזלן אין לי עוד פילוויר [אבק שרפה-פצצה]. ואז כשהשיב שאין לו עוד פילוויר, ענה הנגזל עתה שאין לך עוד פילוויר בא לכאן, ותפס אותו בערפו וקרא לסיעתו והתגבר על הגזלן ונצחו.

והנמשל מובן להשומעים שעמדו באותו המעמד כשספר זאת: