# רא

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/1439/201/

טז לענין מלבושי כבוד, שצריך לאיש כשר להדר שיהיה מלבש כראוי אם אפשר לו, ולא יהיה בזוי. כי גם להצדיק אין מקרבין עצמן רק על-ידי מלבושיו, שרואין שהוא מלבש בכבוד, על-ידי-זה הוא נחשב בעיניהם להתקרב לו, ואם לא היה מלבש לא היה נחשב כלל בעיניהם.

ענה ואמר: הלא גם השם יתברך היה מתלבש עצמו במצרים, כי כל המעשה של מצרים היא כלה בחינת לבושין, שהיה בהכרח שיתלבש עצמו השם יתברך כביכול באלו המעשיות של מצרים, עד שאחר-כך התחילו להכיר אותו יתברך בעצמו כביכול, ובכל פעם הכירו אותו יותר ויותר, והכירו גדלתו יתברך בכל פעם יותר. אבל בתחלה לא היה אפשר שיתקרבו אליו כי-אם על-ידי בחינת מלבושים, הינו כל המעשה של מצרים שהיא בחינת מלבושים כנ"ל: