# רה

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/1439/205/

כ שמעתי מאיש אחד מאנשי-שלומנו כשנסע עמו מאומין לטירהאוויצע בקיץ תק"ע הנ"ל, היה מדבר עמו מענין עצמו, ואמר: תמה אני, כמו שאין לנו חלק בעולם הזה כלל. אף-על-פי-כן בכל מקום שאנו באין יש לנו מקום והכל שלנו. ושאל לו: הלא להעולם יש להם חלק בכם? השיב לו ודבר עמו כמה דבורים,

ובתוך דבריו ענה ואמר: המנהיגים המפרסמים של עכשו, הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשיעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע, והתפלות העולים בכל פעם ופעם, ובכל פעם נעשים צרופים וחדושים יקרים ונפלאים ביותר. והאריך מאד והפליג בצחות לשונו דברים נוראים כאלו.

ותכן הדברים היוצא מכלל דבריו הקדושים, כי בכל מקום שיש קבוץ של ישראל אשר הם נקראים בחינת אבני קדש בבחינת: "תשתפכנה אבני קדש" וכו' (איכה ד'). והנה שתי אבנים בונות שתי בתים, שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע בונות עשרים וארבעה בתים וכו', כדאיתא בספר יצירה.

והבתים הם בחינת "כי ביתי בית תפלה" (ישעיה נ"ו). נמצא בכל פעם שנתוסף אבן אחד, הינו נפש אחד מישראל, נעשה צרוף אחר לגמרי, ונתחדש הצרוף לגמרי, ונעשים בתים חדשים לגמרי. כי מקדם שהיה רק שתי אבנים, היו הצרופים והבתים בחינת הבתים הנעשים על-ידי שתי אבנים.

אבל עכשו שנתוסף אבן, אזי נעשים בתים אחרים חדשים לגמרי. וכן נתוספים ונתחדשים בתים חדשים יקרים ונפלאים בכל פעם שנתוסף אבן אחד, וכל פעם שנתוסף אבן ביותר נתרבין הבתים ביותר, כמובא שם בספר יצירה, עד שששה אותיות בונות כמה מאות בתים ויותר מזה, עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב.

ועל פי זה ראה והבן והבט, גדל השיעשועים והצרופים והחדושים והתפלות היקרים ונפלאים ונוראים הנעשים בכל עת ובכל שעה על-ידי נפשות ישראל [על-ידי הצדיק הגדול האמתי העוסק לקבץ נפשות ישראל להכניסם ולקרבם אל הקדשה].

ודע שיש אבנים, בחינת נפשות, שהם משלכים בחוצות, בחינת "תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות", אבל כשנתוספין אבנים ונעשין בתים חדשים כנ"ל, אזי מכניסין בתוך אלו הבתים את האבני קדש שהיו משלכין בראש כל חוצות, כי נכנסין ונאספין בתוך אלו הבתים החדשים שנעשו כנ"ל והבן [ועין בהתורה "תקעו תוכחה" מענין הבתים עין שם (לקוטי תנינא סימן ח')].

ענה ואמר: זה זמן רב שיש לי חלק בתפלות ישראל. כי הלא ראוי להם להצדיקים להסתכל בעצמן מי הוא זה שמתפלל, ועם מי מתפללין. הלא גם כל התנועות שעושה מי שעושה, איזה תנועה בעלמא בתפלה, ואפלו פושעי ישראל, הכל על ידי [ואמר, שענין זה הוא סוד מסודות נסתרים שלו].

אמנם לא באר רבנו זכרונו לברכה מה שיכות ענין זה הנ"ל לאומין דוקא. אך כפי המבאר לעיל מעט מזער מה שרמז לנו קצת מענין ישיבתו באומין כי יש שם קדשת השם מנפשות רבות שנהרגו שם, על פי זה יכולין להבין מעט מזער קצת ענין הנ"ל כי הריגת ישראל חס ושלום זה בעצמו בחינת תשתפכנה אבני קדש וכו'.

אבל עדין הדברים סתומים וחתומים מאד ואין אתנו יודע עד מה אשרי הזוכה להשיג באחרית הימים מעלת גדלת רבנו זכרונו לברכה וסוד הנהגותיו אשר פעל ועשה בזה העולם דברים נפלאים ומכסים מבני אדם ונעלמים מדעת אנושי מאד והכל למען שמו הגדול והקדוש יתברך. ואמר אז: אשריכם שיש לכם רב כזה אני מקנא אתכם. עכשו כבר קשה מאד שיתקרב עוד אחד: