# ריז

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/1439/217/

לב באומין נתאכסן תחלה בעת ביאתו לשם בבית רנ"נ, וישב שם מן ה' איר עד אסרו חג שבועות, ואני הייתי עמו שם כל אותן הימים. והיה מבקש שימצאו לו איזה דירה לדור שם עם בני-ביתו, והיינו מחפשים בשבילו בכל העיר איזה דירה שתהיה טובה לפניו, ולא נזדמן דירה כרצונו כראוי לו.

ופתאום בא איש אחד וכו', ואמר שהוא נותן לו בחנם דירתו שהיא דירה נאה וטובה לפניו מאד מחמת שיש שם כמה חדרים. וגם יש שם גן לפני החלונות שכל זה טוב לענין החולאת הקשה שהיה לו שהיה צריך דירה גדולה שיהיה לה אויר הרבה.

אך לא אסתעיא מלתא אז שיכנס באותה הדירה, ונכנס בבית רבי יוסף שמואל ששכרו עבורו. ונכנס לשם ביום אסרו-חג שבועות הנ"ל וישב שם כמה שבועות. ואמר לי רבנו ז"ל: גם זה יהיה מעשה בימים הבאים, מה שפתאום בא אחד הנ"ל ורצה לתן לו דירתו בחנם, אשר לא היתה לו שום הכרות עמו מכבר.

ובבית רבי יוסף-שמואל ישב שם עם קצת אנשי ביתו, אבל לא היתה הדירה טוב לפניו כלל, כי לא היה שם אויר טוב ורחב כמו שהיה צריך. ויצא משם בתחלת חדש מנחם אב ונכנס לבית האיש הנ"ל שבקש אותו כנ"ל. ותכף שנכנס לשם בא אליו איש אחד מאומין והתחיל לברכו שישב שם לארך ימים כנהוג. ואמר, שבודאי דירה זו טוב לפניו מחמת שיש שם אויר נאה.

ענה רבנו ז"ל ואמר, והראה באצבעו לחוץ ואמר: הראיתם הגן הזה כמה הוא טוב ויפה ("וויא גיפעלט אייך דער גארטין"). והיה האיש ההוא סובר שמשבח את הגן שלפני החלונות. השיב רבנו ז"ל והראה באצבעו על הבית החיים, כי הבית החיים היה נראה שם ברחוק מתוך החלונות, כי היה עומד כנגדו. ואמר, על זה הגן אני אומר.

ענה ואמר: אין אתם יודעים גדל יקרת מעלת קדשת זה הבית החיים דפה, כי הוא יקר וקדוש מאד. וכן כמה וכמה פעמים היה מדבר עם כמה אנשים, והפליג מאד בשבח הבית החיים של אומין, כי מנחים שם כמה קדושים אלפים ורבבות. כי שם היתה ההריגה הגדולה בעת הבריחה שנהרגו שם אלפים ורבבות נפשות קדושים מישראל, והיה שם קדוש השם הרבה מאד.

וכמה פעמים אמר בפרוש לפני ולפני עוד כמה אנשים, שטוב לפניו לשכב שם, מחמת שהיה שם קדוש השם הרבה מאד. ואחר-כך נתקימו דבריו כלם, ונסתלק באומין בבית האיש הנ"ל שנתן לו דירתו כנ"ל, אז המה ראו כן תמהו והבינו כלם, שכל עקר ביאתו לאומין היה בשביל להסתלק שם. כאשר נשמע מפיו בפרוש כמה פעמים.

ובענין ישיבתו באומין לא תמלא אזן משמע מה ששמענו קצת מעט מזעיר כטפה מן הים מפיו הקדוש, ומה שהתנוצץ לנו בשכלנו איזה התנוצצות בזה, כפי הדברים ששמענו ברמז מפיו. כי עשה שם באותו הקיץ שישב שם תקונים עצומים נפלאים ונוראים מאד, ושם עסק ביותר ויותר בענין תקון הנשמות, כפי המובן מהמעשה שספר לפנינו בכניסתו לשם (לעיל ק"צ). וקדם הסתלקותו הזכיר אותי אז מעשה זו ואמר, הזכרת מעשה שספרתי לך וכו' כנ"ל.

שוב שמעתי מאיש אחד שנסע עמו ז"ל, בעת שיצא מזלאטיפאליע לדור פה ברסלב, ואז בדרך נסיעתו עבר דרך אומין, ומדי נסעם בכניסתם לעיר עברו סמוך אצל בית החיים. ענה רבנו ז"ל ואמר: כמה נאה ויפה לשכב על בית החיים הזה. וכשמעי זאת עמדתי מרעיד, כי עתה אנו רואים שזה כמה שנים מקדם עלתה זאת במחשבה, ונודע לו שמקום מנוחתו יהיה באומין. כי בעת שנכנס לברסלב היה כמה שנים קדם הסתלקותו.

וכל מה שעבר עליו מיום שנכנס לברסלב עד יום הסתלקותו, וכל מה שפעל באלו השנים, אפלו כפי מה שהתנוצץ בדעתי, לא יספיקו כל אילי נביות לבאר אפס קצה מהם. ועצת ה' לעולם תעמד, כי סוף כל סוף נשארה המתנה טוב בידינו, מאחר שזכינו שהחמדה גנוזה נגנזה בסביבותינו באומין, כאשר עלתה במחשבה לפניו זה כמה. ועל ידי זה עדין יש לנו תקוה לזכות לכל הטוב אשר חפץ להיטיב עמנו לנצח. ודבר אלקינו יקום לעולם. ובכל זה יש בלבי הרבה אך אי אפשר לבאר מחמת חשכת העולם: