# רכג

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/1439/223/

לח סמוך להסתלקותו, בעת התגברות החולאת שהיה לו והיה חלוש מאד, וכמעט שנגוע בכל עת, והיינו עומדים לפניו, והוא ז"ל היה יושב על הכסא חלוש מאד והיה מיסר ביסורים גדולים מאד. והיה מדבר עמנו בדרך קבלנא על גדל יסוריו. בתוך כך סתם ידיו בחזקה, ועשה אגרוף, ונענע באגרוף ידיו בכח, כאומר, אף-על-פי-כן כחי חזק בקרבי מאד, ואי אפשר לציר זאת בכתב.

והמובן מדבריו, שגם בעצם חלישת הגוף, עדין כחו חזק ואמיץ, ועדין כחו הולך ומתגבר לגמר הכל כרצונו בעזרת השם יתברך.

סמוך להסתלקותו נכנס אליו רבי מאיר, ותפסו בבגדו של צמר ואמר ברמיזה, אה מה חזק וכו':