# קלב

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/1458/132/

ד בעת נסיעתו לארץ ישראל, נסע דרך ניקולאייב וחורסן לאדעס, ושבת בחג שבועות בחורסאן, ואמר שם תורות נפלאות על פסוק: "יקם סערה לדממה" (תהלים ק"ז), ועוד כמה תורות. והיה שם אנשי הרב מלאדי ז"ל. והביאו לפניו תורתו של הרב ז"ל, וסתר דבריו לפני אנשיו והראה להם שאינו כן כמו שאמר.

ובליל שבועות אחר שהיה נעור כנהוג, הלך למקוה עם איש אחד מאנשיו.

וספר לי זה האיש שהלך עמו אז למקוה בשבועות, שאמר לו רבנו ז"ל בדרך הלוכו למקוה, ושאל אותו בכל פעם אם שומע קולות, והשיב שאינו שומע כלל. ונתפלא מאד על שאינו שומע, ואמר איך אפשר לבלי לשמע קולות כעת. אחר-כך אמר אפשר הוא קול הקאפליע [מקהלה] שאני שומע. והשיב לו האיש הנ"ל שהוא אינו שומע שום קול קאפעליע ולא שום קול כלל, ותמה מאד. והבין האיש הנ"ל שהוא שומע קולות וברקים של קבלת התורה.

אחר כך כשיצא מהמקוה אמר, שנודע לי עכשו בעת קבלת התורה בענין הנאמר בזהר הקדוש: "אית יראה ואית יראה" וכו' (תקוני זוהר עג:), ועכשו נודע לי שיש עוד יראה, שהיא גם-כן עוד יותר ויותר אפלו מיראה עלאה הנזכר שם. כי נודע לי עכשו יראת אלקות שהיא יראה ופחד גבוה ועצום ומרומם ומנשא מאד מאד: