# קלט

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/1458/139/

יא קדם שבא לארץ-ישראל היו לו יסורים גדולים ומניעות גדולות מאד אשר אי אפשר לבאר ולספר.

ובסטאנבול השליך עצמו לתוך קטנות מפלג מאד אשר אין לשער, והלביש עצמו במלבוש קרוע והלך יחף ובלא כובע העליון, והלך בחוץ והלך כאחד מן הפחותים שבפחותים, וכיוצא בזה ענינים רבים כאלה מעניני קטנות ופחיתות שעשה שם איזה זמן. ועשה מלחמה עם שאר אנשים בדרך צחוק, כדרך הנערים שמצחקים זה עם זה וכו', וכיוצא בזה שאר עניני צחוק וקטנות אשר אי אפשר לבאר ולספר.

גם נזדמן שהיה שם בסטאנבול מסביבותינו שני אנשים, שהיו תחלה בארץ-ישראל וחזרו אז בעת שהיה רבנו ז"ל שם בסטאנבול בדרך הלוכו לארץ-ישראל, ופגעו עמו ולא הכירו אותו, ועשה בחכמתו ונדמה להם כאלו הוא איש מרמה חס ושלום, והיו מבזים אותו בכל מיני בזיונות כמה ימים רצופים, והוא היה מקבל על עצמו כל הבזיונות, ואדרבא, עשה תחבולות לזה שהם יבזו אותו.

ואמר רבנו ז"ל שאלו לא היה עליו זאת, הינו הקטנות שהשליך עצמו לקטנות גדול הנ"ל והבזיונות הנ"ל, לא היה באפשרי לבוא לארץ-ישראל מחמת המניעות שהיו לו. כי בכל מקום שבא לשם היה שם עפוש רחמנא לצלן ומלחמות גדולות היו אז בעולם, ואנשי צרפת היו אז בסביבות ארץ-ישראל, ורב המניעות שהיו לו אי אפשר לספר.

ואמר שהבעל-שם-טוב ז"ל והגאון רבי נפתלי ז"ל לא יכלו לבוא לארץ-ישראל מחמת המניעות שהיו להם, והוא ז"ל היה עליו כל המניעות שהיו להם ועבר על כלם, והקטנות הנ"ל הועיל לו מאד, ובלא זה לא היה יכול לבוא לשם: