# קמה

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/1458/145/

יז בחזירתם מארץ-ישראל, בנסיעתם מנהר דניעסטער, הכרחו לשנות מלבושיהן ונדמו כדרך הסוחרים בני הנעורים הנהוגים עכשו, ומחמת זה טעו בהם כמה אנשים וסברו בהם שהם מהקלי עולם חס ושלום.

ובבואו לאומאן היה להם נסיון. ואז בנסיעתו משם בזריזות, מיד למד זכות על העולם, ואמר, תדעו שכל דרכנו הוא לידע שיש נסיונות בעולם, ובקל יכולין לכשל חס ושלום.

ואמר אוי ואבוי, והתאנח מאד על זה. כי באותו הבית שנסע לשם הבעל עגלה, הבינו וראו שיש זנות ונאוף גדול רחמנא לצלן. אבל אמר, שבעזרת השם יתברך יהיה טובה גדולה מה שהיה שם, שמעתה לא ימצא עוד זנות עוד בבית זה, ואז נתקרר דעתו.

וגם בטעפליק לא ידעו ממנו, ונכנס אצל מלמד אחד, ושחר פניו שיקבל אותו על שבת, ולא רצה המלמד מחמת שנדמה לו כאלו חס ושלום הוא מהגנבים, ובא אל האיש שהיה עמו וספר לו וכו':