# קנז

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/1458/157/

ז קדם שנסע הנסיעה הנ"ל הכה כף אל כף בשמחה, ואמר, היום מתחיל דבר חדש.

ואזי אמר, אנחנו דומין כמו מי שמנגן, והעולם מרקדין, ומי שאינו מבין ושומע את הנגון היא פליאה בעיניו, מה הם רצים אחריו ומה הם מרקדין. כך היא פליאה אצל העולם על מה אתם רצים אחרי. כשאשוב מדרכי אני אוכל לנגן ואתם תוכלו לרקד.

ואחר-כך נסע לנאווריטש, והיה בזאסלאב ובאוסטרהא ובדובנא ובבראד ועוד שאר מקומות, ונתחפש ולא היו יודעים ממנו. והיה בבית כל הנגידים הגדולים בבראד והיה לו עסק לכל אחד ואחד.

כשנכנס לבראד באו כל העיר לקראתו [פרוש כי הם לא נתכונו כלל לכבדו, כי לא היו יודעים ממנו כלל, רק ממילא נזדמן כך מהשם יתברך], ושמעתי קול הצעקה של תאוותיהם, שהם מתאוים וצועקים ממון וכו', שהיה צעקה גדולה מתאוותיהן.

באותו זמן בערב שבועות נפטרה זוגתו, ואנחנו נתקבצנו אליו על חג השבועות ואמר לנו תורה כנ"ל: