# קו

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2094/106/

ג וספר לי רבי שמעון הנ"ל, שתכף אחר שכסה רבנו ז"ל פני הכלה ביום חתנתו, הלך מיד וקרא כמה בני הנעורים, ודבר עם כל אחד ואחד ביחידות, ונסה אותם בחכמתו היכן הם עומדים.

ואחר-כך קרא את רבי שמעון, והתחיל לדבר עמו גם-כן בחכמה כאלו הוא רוצה חס ושלום הבלי עולם הזה. ורבי שמעון עמד משתומם, ולא השיב לו כי הוא לא חפץ באלה. ענה רבנו ז"ל ואמר אליו: וכי אין אתה בן אדם? מדוע אינך חפץ באלו הדברים של עולם הזה? השיב לו: אני איש תם וחפץ בתמימות. ענה רבנו ז"ל ואמר לו: כפי הנראה שיהיה הכרות גדול בינינו. ואמר לו בלשון אשכנז: "סע האט אפנים אז מיר וועלן זיך קעננין".

אחר-כך ספר לו רבנו ז"ל, שדבר עם אלו בני הנעורים ונסה ובחן אותם, והנה הם רחוקים מהשם יתברך מאד, אף גם הם פגומים ובעלי עברה רחמנא לצלן. ותכף הלך רבנו ז"ל עם רבי שמעון על השדה, ודברו יחד הרבה בעבודת השם בהשתוקקות גדול. ודבר רבנו ז"ל לרבי שמעון דברי התעוררות הרבה, שאין שום תכלית בעולם הזה כי-אם לפרש מתאוות עולם הזה ולעבד את השם יתברך, ובפרט אנכי שהיום יום חפתי ומוחלין לי כל העוונות, בודאי אני צריך לפשפש במעשי הרבה, וכיוצא באלה הדברים דבר עמו הרבה. והלכו יחד ודברו מזה עד החפה. אשרי הזוכה ביום חפתו לחשב על התכלית באמת.

ומאז והלאה נתקשר רבי שמעון עם רבנו ז"ל, והוא ז"ל דבר עמו הרבה בהתעוררות גדול. והיה מדבר על לבו שיעשה כמותו, לפרש עצמו מן העולם לגמרי, ולהתיגע ולטרח ולעסק רק בעבודתו יתברך. אבל רבי שמעון אמר לו: אתם בודאי תזכו להיות צדיק מפרסם, ואני חפץ להיות משמש אצלכם תמיד. וכן הוה.

אבל גם רבי שמעון היה איש כשר מפלג במעלה, כי שמעתי מפי רבנו ז"ל בעצמו לפני כמה שנים, שרבי שמעון כבר שבר כל מדות רעות לגמרי: