# קטו

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2094/115/

יב ובשנת תקס"ב בחדש אלול נכנס לברסלב, ובא לכאן על שבת פרשת כי תצא.

וכאשר נשמע הדבר בנעמריב הסמוך לפה, היה אצלנו דבר פלא מאד שהוא נכנס לכאן. אבל השם יתברך חמל עלינו מן השמים, וחשב מרחוק להיטיב אחריתנו, להשאיר שארית בארץ למען עשה כהיום הזה להחיות עם רב.

כי בכאן נגמרו הספרים הקדושים הנדפסים, ופה חבר הספרים הנעלמים מעין כל חי, הינו מה שנשרף וספר הגנוז (לקמן קע"ה) וכו' וכו'. ואנחנו זכינו ברחמיו המרבים להתקרב אליו תכף בכניסתו לפה, ויתבאר מזה במקום אחר אם ירצה השם, באריכות (בספר ימי מוהרנ"ת).

ואמר, אלו לא בא לברסלב אלא בשביל לקרב אותי די. ופה ברסלב ישב בשלוה מבני העיר כל ימיו, אבל בעולם היה המחלקת הולך ומתגבר, וכל מה שקרב יותר אנשים להשם יתברך, התגבר המחלקת יותר. אבל הוא ז"ל עשה את שלו, ועלה בכל יום ובכל שעה ובכל רגע למעלות גבוהות ורמות אשר אין לשער כלל.

ולולא שהתגבר הקטרוג על העולם, עד שלא היה העולם כדאי לינק מאור כזה ועמד וגנזו, היה נתגלה גדלתו בעולם, והיה מחזיר כל העולם אליו יתברך. כי זה היה כל מגמתו תמיד כל ימי חייו, ובזה עסק תמיד לזכות הרבים ולהוציאם מחשך לאור, מאפלה לאור גדול.

ענה רבנו ז"ל ואמר: מה יהיה אם יגרשו אותי מכאן גם-כן, בכל מקום שאבוא לשם בכל מקום שאעשה פסיעה, אתקן תמיד ("וויא איך וועל אטרעט טאהן וועל איך אלץ פאר רעכטין")

כשיצא מזלאטיפאליע, בעת שכבר באו העגלות מברסלב בשבילו להביאו לברסלב, אמר: כאן בזלאטיפאליע סבלתי תרתי גיהנם. כי משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש (שבת ל"ג:), ואני סבלתי יסורים כאן שתי שנים. גם אמר, עד עכשו היה "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" (ויקרא יג), עכשו מתחיל וכו'. ואיני יודע הלשון שאמר יותר, אך הענין הוא, שעכשו מתחיל השם יתברך להיטיב וכו'.

אמר המעתיק: שמעתי שאמר רבנו ז"ל: "אנחנו כבשנו את עיר ברסלב בהמחאת כף ורקודין" (כי באמת בתחלת כניסתו לברסלב דבר תכף ממחאת כפים בתפלה, שעל-ידי-זה מגרשין האויר של חוץ לארץ וממשיכין אוירא דארץ-ישראל, כמבאר במאמר "אתם נצבים" וכו' (לקוטי מוהר"ן סימן מ"ד). וכן בשנה זו רקד הרבה אודות לבטל הפונקטין [הגזירה לקחת יהודים לצבא]. ובחרף זה אמר מאמר "ואלה המשפטים" (סימן י') המדבר מרקודין והמחאת כף).

עוד שמעתי, שפעם אחת סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ. ומזגו לו כוס אחר, וקדש עליו. ואחר-כך אמר: היום נטענו שם: "ברסלביר חסידים", ושם זה לא ישתקע לעולם, כי לעולם יהיו אנשי-שלומנו נקראים על שם עיר ברסלב, וכן היה כמפרסם.

ופעם אחת אמר בביתו של הרב הקדוש דודו רבי ברוך ז"ל, דודי רצה לישב בברסלב ולא נתישב שם, ואני יושב בברסלב. וכן מפרסם עוד בין אנשי-שלומנו דבורים הרבה בענין ישיבת ברסלב. והמובן מדבריו, שהיו לו ז"ל בענין ישיבתו בברסלב סודות נוראים ונפלאים מאד: