# קכא

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2094/121/

יח בשנת תקס"ה, בין פסח לעצרת, נסע לשאריגראד ושהה שם שני שבועות. וגם נסיעה זו היתה פליאה גדולה מאד.

ואמר לאחד שלוה אותו: העולם מתגעגעים מתי יהיה כהבעל שם-טוב ז"ל, שאלו היה הבעל שם טוב ז"ל, היה גם-כן מחפש יותר.

ופתאום יצא משם, ואמר שבורח כמו מאש. ואחר-כך היה שם שרפות גדולות כמה פעמים. ואמר, אלו היו יודעים בני שאריגראד הטובה שעשיתי להם וכו', אף-על-פי-כן כל זה טוב מעפוש רחמנא לצלן. ומובן מדבריו שהצילם על-ידי ישיבתו שם מעפוש רחמנא לצלן.

"אלה מסעי בני ישראל". אשרי הזוכה ויזכה לידע סוד אחד מנסיעותיו הפליאות מאד שלא היה להם שום טעם על-פי פשוט. ואמר בעת שנסע לנאווריטש: אלו היו העולם יודעים ענין נסיעתי היו מנשקים הפסיעות שלי, בכל פסיעה ופסיעה של נסיעתי אני מכריע את כל העולם כלו לכף זכות: