# קכד

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2094/124/

כא בשבת חנכה תקס"ט שהיה סמוך לביאתו מלעמברג, כי בקיץ תקס"ח העבר בא מלעמברג לביתו. ואז באותו החנכה אמר התורה המתחלת: "ימי חנכה הם ימי הודאה" (לקוטי תנינא סימן ב'). ואז צוה לזמר על השלחן: "שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו" (תהלים קכ"ד). וזמרו לפניו זה המזמור בליל שבת כמה פעמים אין מספר.

וגם פעם אחת בהיותו יושב במעדוועדווקע היה מזמר גם-כן המזמור לולי ה' כמה פעמים. ואחר-כך הפך פניו אל העולם, ואמר: עדין אין אתם נחשבים מאנשים שלי. כי יהיה עת, שכל העולם כלו יעמדו עלי ויחלוקו כלם עלי, ואז מי שיתחזק ויהיה נשאר אצלי זה יהיה נחשב מהאנשים שלי באמת (אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים כי רבים קמו עליו ועלינו ולולי ה' שהיה לנו וכו'):