# עב

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2118/72/

יג שיך למה שמבאר בהשיחות, שהחרף היא בחינת עבור וקיץ הוא בחינת לדה (סימן צ"ח).

ואז דבר עמנו שיחה נפלאה ונשכח הרב. ומה שאני זוכר עדין הוא, מה שדבר אז מענין הקיץ שהיה ממשמש ובא. כי שיחה זו היתה בימי ניסן קדם פסח, בעת שהיה הברית של בנו שלמה אפרים ז"ל ביום שלישי למילה.

ודבר אז, שבחרף כל עשבים וכל הצמחים כלם מתים, כי בטל כחם בחרף והם אז בבחינת מיתה, וכשבא הקיץ כלם נתעוררים ונחיים. ואז טוב ויפה כשיוצאים לשוח בשדה, שיחה זו תפלה, ותחנה וכסופין להשם יתברך. ואז, כל שיח השדה המתחילים לחיות אז ולצמח, כלם נכספים ונכללים בתוך תפלתו ושיחתו.

והאריך אז בשיחה נפלאה בענין זה ועוד בשאר ענינים: