# עט

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2191/79/

כ התורה: "ימי חנכה הם ימי הודאה בחינת תודה" וכו' (לקוטי תנינא בסימן ב'), זאת התורה אמר בשבת חנכה.

ובאותה שנה בא מלעמבערג. ולפי עניות דעתי, המשיך בזה בחינת תקון קרבן תודה שהיה צריך להביא על שחזר משם בשלום לביתו. כי זה ישועה גדולה ונפלאה מאד לנו ולכל ישראל.

כי אם היה נשאר שם בלעמבערג, אפשר האור היה מסתלק לגמרי חס ושלום, ולא היינו שומעין כל הנוראות שהיה מגלה לנו אחר-כך, בתורותיו ושיחותיו שאמר אחר-כך. בפרט המעשיות, שעקר המעשיות הגדולות גלה לנו אחר-כך, בפרט המעשה של ה"שבעה בעטלירס". ובודאי ראוי להביא קרבן תודה על ישועה כזאת.

גם כמה פעמים אחר שבא מלעמבערג, שמענו ממנו ז"ל, שנתן שבח והודיה גדולה להשם יתברך על שחזר משם. ובעת הטיול, בכל עת שבא על איזה מקום שהיה שם מכבר, קדם שנסע לשם, היה אומר שראוי לשבח להשם יתברך על שחזר והביאני לכאן לחזר ולהיות באלו המקומות, כי הייתי סבור שחס ושלום לא אשוב לראותם עוד: