# סא

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2321/61/

ב במוצאי שבת פרשת נח שנת תק"ע, אחרי שאמר בליל שבת התורה המתחלת: "וזה בחינת הספד על סלוק הצדיק" (סימן ס"ז תנינא). ובמוצאי-שבת נכנסנו אליו כדרכנו, והטה בידו שנלך מאתו, ותכף הלכנו מאתו.

והיה לנו לפלא, כי דרכנו היה תמיד לדבר עמו הרבה במוצאי-שבת, והיה לנו צער קצת מזה. ונכנסנו לבית הרב דפה. אחר איזה שעות שלח המשרת שלו, וקרא אותנו שנכנס אליו, ונכנסנו אליו אני וחברי רבי נפתלי נ"י.

וצוה לספר לו חדשות כדרכו תמיד, שהיה שואל לספר לו חדשות דיקא. וספר לו רבי נפתלי מה ששמע אז, מענין מלחמת הצרפת שהיה באותן העתים. ואז באותה השיחה, היינו מתפלאים ומתמיהים על גדל התנשאות שנתנשא כל-כך פתאום, כי היה בתחלה עבד פשוט ונעשה קיסר. ודברנו עמו אז מענין זה.

ענה ואמר: מי יודע איזה נשמה יש לו, כי יכול להיות שנתחלף, כי כן בהיכלי התמורות נתחלפין לפעמים הנשמות וכו'. ואחר-כך התחיל לספר שכבר היה מעשה כזאת, שפעם אחת ילדה המלכה ובאותו העת וכו'. וספר כל המעשה של הבן מלך שנחלף בסימן י"א.

אחר שספר המעשה של הבן מלך ובן השפחה הנ"ל אז, היה לי וכוח עם חברי רבי נפתלי, בענין מה שכתוב שם כשהלך על היריד שלקח כל אשר לו, והניח על האכסניא. ונדמה לאחד מאתנו שהניחם בשביל מה שהיה חיב על האכסניא, והשני אמר לא כן הוא, רק שהניחם סתם שם. ונתערבנו שם על זה. והלכנו ושאלנו את פיו הקדוש. והוא היה עוסק אז בעבודתו, והלך אנה ואנה בביתו כדרכו הקדוש, והשיב לנו כדברי השני שהניח סתם לא בשביל חוב.

אחר-כך היה אצלו איש אחד מחשובי אנשי-שלומנו, וספר רבנו ז"ל עמו, ואמר לו, שבאלו המעשיות שכשמשנין דבור אחד מכפי מה שאמרו בעצמו חסר הרבה מהמעשה. וספר לו, הלא אלו השנים שנתערבו על ענין הנ"ל, נדמה לכאורה שזה דבר קטן ואין בזה קפידא כל כך אם הוא כדברי זה או כדברי זה.

ובאמת תלוי בזה הרבה, ויש בזה קפידא ודקדוק גדול. ומזה תוכל להבין קצת עד היכן עד היכן אלו המעשיות מגיעים. כי מאד עמקו מחשבותיו. אשרי מי שיזכה להשיג בהם קצת כפי מדרגתו: