# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2885/17/

יז כשאמר הענין על התוקע בבור: אותם העומדים בחוץ וכו' (ראש השנה כז:), עין שם בסימן כ"ב מענין התגלות סוד קול הברה, עין שם.

ואז אמר בעצמו, שיש בזה קשיא לכאורה: כי שם מבאר שמי שאינו בבחינת בשר אינו יכול לשמע הקול בעצמו כי-אם קול הברה, עין שם. ומבאר זה בתוך המשנה הנ"ל שאמרה: "אם קול שופר שמע וכו' ואם קול הברה שמע" וכו'. וקשה לכאורה, הלא הזכירה המשנה בתחלה אותן העומדים בחוץ, אם קול שופר שמע וכו', ופרש רבנו ז"ל שם בעצמו אותם העומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר וכו', אם קול שופר שמעו וכו'.

ואם-כן קשה, איך אותם שעומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר יכולים לשמע הקול בעצמו שהוא בחינת קול שופר? ואיך אמר התנא על אותם העומדים בחוץ, שאינם בבחינת בשר, אם קול שופר שמע וכו', הלא אותם שאינם בבחינת בשר אינם יכולים לשמע הקול בעצמו וכו'? אבל לא באר הענין לתרץ זאת בפרוש, רק אמר בשיחתו הקדושה, הלא גם-כן אין מבינים ענין הנ"ל.

אך מדבריו מובן שיש בזה ענין בגו. והנראה מדבריו הוא, שגם מי שאינו זוכה עדין להיות קרוב להנשמה ולהצדיק האמת בבחינת בשר הנ"ל, אף-על-פי-כן אם יכריח עצמו הרבה, ויטה אזנו היטב היטב בכח גדול לשמע קול הנשמה וקול הצדיקים אמתיים, יש לו גם-כן תקוה לשמע קול דקדשה בעצמו, רק שצריך להטות אזנו היטב. והוא ממש כמו בענין דין המשנה הנ"ל לענין קול שופר בפשיטות, שמי שאינו תוקע בבור בודאי אינו צריך הבחנה אם קול שופר שמע ואם קול הברה, כי בודאי שמע קול שופר. וכמבאר בשלחן-ערוך שרק מי שתוקע בבור וכיוצא צריך הבחנה אם קול שופר שמע אם קול הברה שמע (אורח חיים סימן תקפ"ז).

כמו כן הוא ממש בענין זה שאמר רבנו ז"ל בהמשנה הנ"ל, שמי שהוא תוקע בבור, שמנח בבור תחתיות, ושם תוקע ומתאנח וצועק על עוונותיו, שאז צריכים הבחנה אותם שעומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר, אם קול שופר שמעו יצאו וכו'. כי אף-על-פי שאינם בבחינת בשר, אם יכריחו עצמם ויטו אזנם היטב, יוכלו לשמע הקול בעצמו כנ"ל.

אבל מי שזוכה שהוא בבחינת בשר אינו צריך הבחנה כלל, כי בודאי ישמע בחינת הקול שופר שהוא הקול דקדשה בעצמו וכו', והבן. כן נראה לעניות דעתי

(לענין המבאר במאמר הנ"ל שכל הקולות הם בחינות עזות וכו', אמר אז, שאפלו קול קשקוש המטבעות של נתינת הצדקה הם גם-כן בחינת עזות דקדשה וכו'):