# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2885/19/

יט שַׁיָּךְ לְהַמַּאֲמָר "אַחְוֵי לָן מָנָא" (סימן כ"ה). נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ אֵצֶל הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מֵעֲלִיָּה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַמְּנִיעוֹת דְּסִטְרָא-אָחֳרָא בְּכָל פַּעַם וְכוּ'.

וְאָמַר אָז בְּפֵרוּשׁ שֶׁגַּם מִי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר לַעֲלוֹת מִשָּׁם, הַהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וַאֲזַי מִשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל פַּעַם וְכוּ'. כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל (מובא בלקוטי הלכות הלכות מעקה ושמירת נפש הלכה ד'):