# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2885/29/

כט זה שיך למאמר "חמר אסור גזלה" (סימן ס"ט). בשעה שאמר רבנו ז"ל המאמר הנ"ל, עמד אז לפניו איש עשיר אחד שלא היו לו בנים, ואחר איזה ימים הפציר העשיר הנ"ל את רבנו ז"ל להתפלל עליו שיהיו לו בנים. השיב לו רבנו ז"ל: הלא אמרתי לך תורה על ראש-השנה. ולא הבין כונתו.

ואחר-כך נודע לו שכונתו היא כי בברסלב היה איש אחד שירד מנכסיו, והיה להאיש הנ"ל קנאה גדולה על העשיר הנ"ל שעלה למעלה ונתעשר כל-כך, וזה זמן לא כביר אשר היו בשתפות עמו, והיו לו מעות הרבה יותר מהעשיר הנ"ל ולבסוף ירד ממדרגתו כל-כך, ועל-כן היתה לו עליו קנאה גדולה. גם לקח אצלו מעות מזמן ולא החזיר לו. ורמז לו רבנו ז"ל שבשביל זה אין לו להעשיר הנ"ל בנים, כמבאר היטב במאמר הנ"ל.

אך במאמר הנ"ל מבאר שלפעמים מתגבר את עצמו בקנאה וחמדה גדולה כל-כך על מעות חברו, עד שעל-ידי-זה לוקח ממנו אף את אשתו. וכן היה, שאחר-כך סמוך לפטירת רבנו ז"ל צוה לאנשיו שיאמרו להעשיר הנ"ל שיגרש את אשתו ויקח אשה אחרת ויוליד בנים. וכן עשה וגרש את אשתו אחר פטירת רבנו ז"ל כמה שנים. ובתוך זה הזמן נפטרה אשתו של האיש הנ"ל שהיה לו קנאה על העשיר הנ"ל, ואז לקח האיש הזה את אשת העשיר הנ"ל, ונתקימו כל דברי רבנו ז"ל המרמזים במאמר הנ"ל. והעשיר הנ"ל לקח לו אשה אחרת והיו לו ממנה בנים. ובענין העשיר הנ"ל יש הרבה לספר ואין כאן מקומו: