# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2885/31/

לא כשאמר התורה הנדפסת בסימן רס"ב בלקוטי א' על פסוק: "ושקוי בבכי מסכתי" (תהלים ק"ב), שקדם חדושי תורה צריכין לבכות. אמר אז על עצמו, שבכל עת שהוא מחדש חדושי-תורה הוא בוכה מקדם.

גם אז בעת ההיא ראינו בעינינו ענין זה. כי באותה העת אמר התורה: "ויאמר בעז אל רות", ביום וא"ו ערב שבת-קדש, קיץ תקס"ו. גם קדם לזה אמר התורה: "דע שיש אריך אנפין דקלפה" וכו' (בסימן רמ"ב), וביום חמישי שלפניו בכה לפנינו. ואחר-כך ביום שבת שלאחריו אמר הענין הנ"ל על פסוק: "ושקוי בבכי מסכתי" וכו' כנ"ל.

ויש בענין זה הרבה לספר, כי כל זה היה בסמוך אחר פטירת בנו שלמה אפרים ז"ל. ומעט יתבאר במקום אחר בעזרתו יתברך (עיין ימי מוהרנ"ת-א' י"א):