# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2885/33/

לג בעת שנסע רבנו ז"ל ללבוב אחר סכות תקס"ח, נסע דרך קהלת קראסנע ולן שם. ואחר-כך בבקר נסע פתאום, ורדפנו אחריו עד שזכינו להשיגו אצל הגשר, ואחד קדמו שם ועכבו, ובאתי אני וחברי רבי נפתלי ונהנה קצת. ואמר: מה אתם רוצים אם לברך אתכם או שאמר לכם תורה. ונתן לנו בררה לברר. ועניתי ואמרתי: הברכה תברכו אותנו כשתבואו לשלום מלמעבערג ועתה אמרו לנו תורה.

ענה ואמר: אמר לכם התחלה מן הנסיעה שלי. ואמר אז לנו מענין המשכן שכל אחד מן הצדיקים בונים וכו', כמו שכתוב בסימן רפ"ב בהתורה "אזמרה לאלקי בעודי". כי התורה "אזמרה" אמר בשמיני עצרת שקדם לזה. ואזי על העגלה התחיל מענין המחבר להתורה "אזמרה" הנ"ל המתחיל: "ודע שמי שיכול לעשות אלו הנגונים" וכו' עד "באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקות קורין".

ואחר-כך נשקנו אותו בידו, ותכף צוה להבעל עגלה לסע ונסע משם בשלום, ועדין אין אנו יודעים איך מרמז בהתורה הזאת ענין הנסיעה שלו ללעמברג שנסע אז. ואז באותה השנה נדפס הספר לקוטי מוהר"ן.

ועוד יש בזה הרבה לספר נפלאות תמים דעים וחסדי ה' אשר הפליא אז עמי, וסבב סבות ברחמיו לחזר מטולטשין בין יום-כפור לסכות, אשר על-ידי-זה זכיתי לגמר כתיבת הספר שנשרף, ולמסר לו ספר לקוטי מוהר"ן הנכתב, שעל-ידי-זה נדפס באותה השנה, ולדבר עמו הרבה ולשמע תורות נפלאות ממנו, אשר הם זכות הרבים לדורות. "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי". ויתבאר במקום אחר אם ירצה ה' (עיין ימי מוהרנ"ת-א' כ"ו):