# לז

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2885/37/

כתב-יד רבנו ז"ל בעצמו:

לז מי שרוצה לשוב להשם יתברך בודאי צריך לעשות עצמו בריה חדשה.

ותדע, שבאנחה שנאנח עושה את עצמו בריה חדשה. כי האדם אינו נח מהנשימה. כי בכל עת הוא מנשים, הינו שמוציא הבל ומכניס הבל, וזה עקר חיותו. והבל הזה יש לו שרש למעלה: יש הבל טוב של הצדיק, ויש הבל רע של הרשע. והצדיק ממשיך בכל עת הבל מהקדשה, והרשע ממשיך הבל מהטמאה.

נמצא, כשאדם רוצה לעשות תשובה, צריך לראות שיפסיק הבל הרע מלבוא בו. בכן יעשה כך: יאנח, ואנחה הוא שמאריך הבל בביאתו וביציאתו וממשיך ההבל בהוספה, והוי ההוספה כמו "תסף רוחם יגועון" (תהלים ק"ד), הינו כמו מיתה. כמו שקדם מיתה נתוסף באדם הרוח, ואחר-כך מת והולך ממנו הרוח, כן כשנאנח נתוסף בו ההבל ואחר כך נפסק מן ההבל, הינו שמתיר את עצמו מקו ההבל הטמאה ומקשר את עצמו לקו ההבל הטהור, ומקבל הבל וחיות מהבל הטהור.

נמצא, שעל-ידי אנחה שנאנח על עוונותיו, מתיר את עצמו משרש הטמאה ומקשר את עצמו לשרש הקדשה. וזה בחינת תשובה ששב מהטמאה להקדשה. נמצא שמקבל חיות חדש, וגם הגוף נעשה חדש. כי אמרו רבותינו ז"ל: "אנחה שוברת כל גופו של אדם" (ברכות נח:). נמצא שנעשה גוף חדש.

וזה פרוש: "יש הבל אשר נעשה על הארץ" וכו' (קוהלת ח'). הינו יש צדיקים שעושים עברות גדולות, וזה מחמת ההבל, הינו שתוהים על מעשיהם הראשונים ונאנחו על מעשיהם הטובים, ועל-ידי אנחותיהם נפסקו משרש הבל הטהור ונתקשרו להבל הטמא, והבל הזה החטיאם. והוא הדין להפך, מה שרשעים עושים מצוות גדולות כמעשה הצדיקים גם זה הבל, הינו גם זה מחמת ההבל, הינו מחמת אנחה שנאנחו על מעשיהם הרעים, ועל-ידי אנחה קשרו עצמן להבל הטוב כמו שכתבנו לעיל.

עד כאן לשון רבנו אות באות ממה שכתב בעת ילדותו: