# מג

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2885/43/

מג בהתורה "תקעו תוכחה" (לקוטי תנינא בסימן ח') מובא: לענין גדל עצם המעלה כשזוכין שנתוסף נפש אחד להקבוץ הקדוש של ישראל, שעל-ידי-זה נתרבין הבתים של התפלה אלפי אלפים ורבי רבבות מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב.

כי איתא בספר יצירה (פרק ד'): שתי אבנים בונות שני בתים, שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע - עשרים וארבעה בתים, חמש - מאה ועשרים, שש - שבע מאות ועשרים וכו', עין שם.

והנני מבאר לך הכלל בזה, כדי שתדע חשבון עצם רבוי הבתים בברור, ותבין גדלות הבורא יתברך ומעלת הקבוץ של ישראל, כמה וכמה בתים בלי שעור וערך נתוספין ונתרבין כשנתוסף נפש אחד להקבוץ הקדוש של ישראל כנ"ל. והוא, שכל מה שנתוסף אבן אחת, אזי נתרבין הבתים כמספר כפולות של כל מספר האבנים האלו, בכל המספר של כל הצרופים שהם הבתים הקודמים.

למשל, בתחלה היו שתי אבנים, והיו בונים שני בתים. הינו כי מן תבה של שתי אותיות אין נעשין ממנה כי-אם שתי צרופים. למשל, א"ב אין יכולין לצרפן כי-אם בשני צרופים, הינו א"ב ב"א. וכשנתוסף עוד אבן הינו אות ג', ונעשה תבה של שלש אותיות כגון אב"ג, אזי נתרבין הבתים כפי כפולות מספר אלו האבנים שהם שלש בכל המספר של הבתים הראשונים. דהינו כפי כפולות מספר שלש שהוא מספר האבנים של עכשו במספר הבתים הקודמים שהם שנים, הינו שלש פעמים שנים שהיא ששה. ועל-כן שלש אבנים בונות ששה בתים.

וכן אחר-כך כשנתוסף עוד אות אחת ונעשה תבה של ארבע אותיות כגון אבג"ד, אזי נתרבין הבתים כמספר ארבע פעמים ששה שהוא עשרים וארבעה. וכשנתוסף עוד אות אחד ונעשה תבה של חמש אותיות, אזי נתרבין הבתים כמספר חמש פעמים עשרים וארבעה שהוא מאה ועשרים. וכן כשנ‍תוסף עוד אות אחד ונעשה תבה של שש אותיות, אזי נתרבין הבתים כמספר שש פעמים מאה ועשרים שהוא שבע מאות ועשרים.

וכן לעולם, שכל מה שנתרבה אות אחד נתרבו הבתים כפי כפולות כל מספר האבנים האלו הנמצאים עתה במספר כל הבתים שנבנו מהאבנים שהיו מקדם, והבן היטב. ועין בפרדס שם מבאר ענין זה. ודעת לנבון נקל להבין הטעם מי שיבין היטב מהות הצרופים, ואין להאריך בזה. ומזה תבין לענין הנפשות הנ"ל כנ"ל.

והא לך החשבון ממספר כמה אותיות שנקראים אבנים וכן לענין הנפשות הנ"ל:

ב' -ב' אבנים בונות שתי בתים ....2

ג' -ג' פעמים ב' ששה בתים .........6

ד' -ד' פעמים ששה כ"ד בתים .......24

ה' -ה' פעמים כ"ד ק"ך ..................120

ו' -ו' פעמים ק"ך – תש"ך ................720

ז' -ז' פעמים תש"ך ..........................5040

ח' -ח' פעמים מספר הנ"ל .................40320

ט' -ט' פעמים מספר הנ"ל..................362880

יו"ד ...............................................3628800

י"א ...............................................39916800

י"ב ................................................479001600

י"ג ................................................6227020800

נמצא, שמשלש-עשרה אבנים נעשים ששה אלפים ושני מאות ושבעה ועשרים מיליאן ועשרים אלף ושמונה מאות (6.227.020.800). ועל-פי דרך זה תחשב לעולם. והבן היטב עד היכן הרבוי מגיע, כשנתוסף אבן אחד על האבנים, הינו נפש אחד על הקבוץ הקדוש של הנפשות שהיו כבר. השם יתברך יזכנו לשמח באלו הבתים אשר עליהם נאמר: "ושמחתים בבית תפלתי" (ישעיה נ"ו), כמובן בהתורה הנ"ל. אשרי הזוכה לזה.

ועין בספר לקוטי הלכות מה שכתבתי בענין זה על מאמר בסוטה (דף לז:): "אין לך כל מצוה ומצוה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמונה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים" וכו', עד "ערבא וערבא דערבא" וכו' (אבן העזר הלכות פריה ורביה הלכה ה' אות י"ב ובהלכות ציצית הלכה ז' אות ד'). ועין שם בפרוש רש"י ותוספות שם והגהות מהרש"ל. והא לך החשבון בקצור ממספר הבריתות הנ"ל:

ארבעים ושמונה פעמים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, עולה עשרים ושמונה מיליאן ותשע מאות ושבעים אלפים וארבע מאות (28,970,400). תרי"ג פעמים כל הנ"ל, כי על כל מצוה ומצוה מתרי"ג [שש מאות ושלש-עשרה] מצוות נכרתו כל הבריתות הנ"ל, עולה: (17,758,855,200). ולמאן-דאמר ערבא וערבא דערבא, צריכין לכפל עוד שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ככל הנ"ל, כמובן שם בפרוש רש"י ותוספות עין שם היטב, עולה: (10,718,357,5,960,000). וזכר היטב שהם שבע עשרה אותיות ציפער (ספרות), שהוא מספר גדול ומפלג מאד מאד אשר אין לשער. כי הם יותר מעשרת אלפים פעמים מילי מיליאן. ואם ידעת מספר המילי מיליון שהוא מיליאן פעמים מיליאן, אשר נודע לבעלי חשבון אשר אם יחיה האדם חמשה עשר אלף שנים ויותר אינו מספיק לספר מספר הזה אחד לאחד, אפלו לחשבון שיכולים לספר מספר מאה במינוט [בדקה] אחת. ודבר זה מבאר לכל הרוצה לבוא לחשבון הזה.

וזה ידוע שעל מילי מיליאן אחד אין צריכין לסדר ולצרף רק מספר שלש-עשרה אותיות ציפער [ספרות], וכאן במספר כפולות הבריתות הנ"ל עולה החשבון עד במספר שבע עשרה אותיות, שזה המספר גדול ועצום ורב מאד. כי הוא עשרת אלפים פעמים מילי מיליאן, ועוד שבע מאות ושמונה עשרה פעמים מילי מיליאן, מלבד כמה וכמה אלפים פעמים מיליאן שבשאר החשבון.

ועתה בוא וראה והבן, שאחר כל עצם רבוי הבריתות שהתחיב כל אחד מישראל על כל מצוה ומצוה, אפלו למאן דאמר ערבא דערבא, אף-על-פי-כן, כשמקרבין נפש אחת לקבוץ הקדוש של עשרים מישראל עולים הבתים בכפלי כפלים כמה פעמים יותר מכל עצם מספר רבוי הבריתות הנ"ל. דק עין ותשכח על-פי מה שכתבנו לעיל במספר העולה מהצרופים הנעשים משלש-עשרה נפשות. ואחר-כך תחשב ארבע עשרה פעמים, ואחר-כך חמש-עשרה פעמים, עד שבאין לחשבון שממספר עשרים נפש מישראל נצטרפין צרופים תשע-עשרה אותיות ציפער. כי עולה לסך: (2,432,902,0,471,040,000).

הראית אחי, כמה וכמה עולה מספר הצרופים מעשרים נפשות שהם כפלי כפלים ממספר הבריתות הנ"ל. וכשמוסיפין עליהם עוד נפש אחד, שאז נכפל עשרים ואחת פעמים בכל הנ"ל. מכל-שכן וכל-שכן עוד אחד ועוד אחד. עמד מרעיד ומשתומם כמה וכמה אלפי אלפים ורבי רבבות בתים נעשים מהצרופים, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב, כמובן בספר יצירה לענין צרופי אותיות.

ועל-ידי-זה יכול לצאת ידי הערבות וכל עצם מספר רבוי הבריתות הנ"ל. והכל בכח הצדיקים האמתיים המפלגים במעלה העוסקים בענין הבתים הקדושים של נפשות ישראל, שהם בחינת שכנים שנתוספין על הקבוץ הקדוש, כמו שמבאר על פסוק: "ובל יאמר שכן חליתי" (ישעיה ל"ג) בלקוטי תנינא סימן ח' עין שם היטב, ובמה שכתבנו בהלכות הנ"ל.

שים לבך היטב ותשוב ותתפלא, תסמר שערות ראשך, וארכבותיך דא לדא יהיו נקשן, מאימת גדלתו של יוצר בראשית, ומאימת גדלת הצדיקים הקדושים האמתיים, וכמה גדל הזכות של הזוכה לחסות בצל כנפיהם ולהיות נמנה עם נדיבי עם ה' של הקבוץ שלהם. מכל שכן וכל שכן מי שזוכה לדבר עם חברו ביראת שמים עד שמביאו לידי מעשה שיעסק בתורה ובתפלה באמת ובתמימות עד שיתוסף גם כן על הקבוץ הקדוש. אשריהם אשרי חלקם. "עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו" (ישעיהו ס"ד).

ובזה תוכל להבין מה שאמרו רבותינו ז"ל במשנה: "עתיד הקדוש-ברוך-הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י [שלש מאות ועשרה] עולמות" (עקצין פרק ג'). והדבר נפלא ונשגב מדעת האדם, איך יתרבו אלפי אלפים ורבי רבבות עולמות כל-כך עד שיגיע לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות? כי מימות עולם עד הסוף בודאי נמצאים צדיקים רבים מאד, וכמו שכתוב: "אספרם מחול ירבון" (תהלים קל"ט). וגם כתיב: "ועמך כלם צדיקים" (ישעיה ס'). כי בודאי כל ישראל יזדככו ויהיו בכלל צדיקים.

אך על-פי חשבון הנ"ל, של עצם מספר הבתים שנעשים על-ידי הקבוץ של ישראל בכל פעם שנתוסף עליהם שכן אחד, על-ידי-זה יעלו לעולמות רבים עד אין מספר. אף על-פי שבודאי בכל עולם ועולם בודאי יש בו אלפי אלפים ורבי רבבות בתים, אף-על-פי-כן עצם מספר הבתים הנ"ל על ידי הצרופים הנ"ל ממאה נפשות ומאלף ומיותר וכו' וכו', עולה עד אין חקר ואין מספר, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב. עד שיהיה נעשה מהם ש"י עולמות לכל אחד ואחד, ובכל עולם ועולם יהיו אלפי אלפים ורבי רבי רבבות בתים. שים לבך היטב לכל זה והבן היטב, כי דעת לנבון נקל. והעקר שתהיה באמת ובתמימות.

(התורה הנ"ל אמר רבנו ז"ל בראש-השנה האחרון שהיה סמוך להסתלקותו. כי נסתלק בחל-המועד של סכות שאחריו. וזאת התורה היא התורה האחרונה של ימי חייו הקדושים. ושם מדבר מענין תוכחה. כי עקר התוכחה של גדולי הצדיקים היא סמוך למיתתן, כמו שפרש רש"י על פסוק: "אלה הדברים" וכו' (דברים א'). גם שם מדבר מענין מלחמת עוג וכו', שזה בחינת: "אלה הדברים אשר דבר משה וכו' אחרי הכתו את סיחון ואת עוג" וכו' (שם)):

ודע אחי המעין, שבענין השיר חדש שיתער לעתיד המבאר במאמר זה, שהוא בחינת הקול המשקה את הגן, ששם גדלים כל הריחות והיראות, שזה בחינת קול המוכיח הראוי שמוסיף ונותן ריח טוב בנשמות ישראל השומעין תוכחתו, שזה בחינת משיח, בחינת (בראשית מ"ט) "ויהי למס עבד" עין שם, יש בכל אלה סודות עמקים וגבוהים מאד, סתרי נסתרות רזין דרזין נוראים מאד, כמובן מרבנו ז"ל הקדוש בשעה שהזכיר הפסוק: "ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל" וכו' (רות ד').

ושמעתי שמתנועותיו הקדושות ז"ל אז, ומנעימות הקול והנגון שאמר פסוק זה, היה נראה כנותן בעצמו גם-כן שבח והודאה להשם יתברך שנתן להם גואל כזה, לעסק בתקון וגאלת נפשותם ובהמשכת רוחו של משיח על-ידי המשכת תקונים נפלאים ונוראים כאלה.

ואז בראש-השנה הזה ספר מענין הנגון והשיר שיהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים, כמבאר במקום אחר (לקמן רס"ז). והמובן היה, שזה שיך לבחינת השיר החדש המבאר במאמר זה. ועין עוד מזה בספר פרפראות לחכמה על מאמר זה: