# נב

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2885/52/

נב קדם שאמר רבנו ז"ל התורה הנדפסת בלקוטי תנינא בסימן ל"ב המתחלת: "יש צדיקים גנוזים", ונאמרה בשבת פרשת יתרו תקס"ט לפ"ק [לפרט קטן].

וספר מעשה מקדם. שהבעל-שם-טוב ז"ל היה בקהלת-קדש בראד, ונתאכסן אצל גביר אחד. והיו מסבין שם על השלחן אנשים רבים מכבדים לכבודו כנהוג. והיה יושב שם למטה אצל השלחן בעל דרשיר אחד, הינו דרשן. והיה אוכל הרבה. והסתכלו עליו שאוכל הרבה מאד, והתחילו לתן לו ולהושיט לו אכילה הרבה בשביל ליצנות. והדרשן עשה את שלו, ואכל הרבה כל מה שהושיטו לו, כגון דגים שהיו אוכלים שני אנשים חתיכה אחת, והדרשן אכל בעצמו שתי חתיכות דגים. וכן רטב, שהיה אוכל בעצמו קערה מלאה. וכן בשאר המאכלים. והם הושיטו לו בכל פעם בשביל ליצנות, מחמת שראו שאוכל הרבה.

אחר-כך התחילו להפציר אותו שיאמר לפניהם תורה. וכונתם היתה גם כן בשביל ליצנות, שיאמר תורה על השלחן שהבעל-שם-טוב ז"ל מסב שם בראש. והוא נהג בתמימותו, והתחיל לומר לפניהם תורה. והתחילו לשחק ממנו בתוך פסת ידיהם, והיה בעיניהם לחוכא ואטלולא [לשחוק וליצנות]. והבין הדרשן שהם מתלוצצים ממנו בשביל שאוכל הרבה. ענה הדרשן ואמר: וכי אם אין יכולים לומר תורה אסור לאכל חתיכת דג. אחר-כך הסתכל הבעל-שם-טוב, וראה כל הענין והקפיד וכעס עליהם, ושמע תורתו של הדרשן והוטב בעיניו מאד. ואמר הבעל-שם-טוב שזה הדרשן אומר תורה מפי אליהו ז"ל.

כל זה ספר רבנו ז"ל. ואחר-כך אמר רבנו ז"ל, שדבר זה הוטב בעיניו מאד, מה שאמר הדרשן, וכי אם אינם יכולים לומר תורה אסור לאכל חתיכת דג. אחר-כך אמר רבנו ז"ל התורה הנ"ל, לענין הצדיקים הגנוזים שיודעים תורה נפלאה והם גנוזים מן העולם, כמו הדרשן שהיה יודע תורה נפלאה, אך היה צדיק גנוז, והעולם התלוצצו ממנו: