# נד

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2885/54/

נד דבר עמנו מענין התורה הנדפסת בלקוטי תנינא סימן מ', המתחלת: "מי שיודע מארץ-ישראל, שטעם באמת טעם ארץ-ישראל" וכו'.

ואמר שהוא היה יודע זאת מכבר. כי הלא נסעתי לארץ ישראל, ומסתמא היה לי מקדם תאוה והשתוקקות לנסע לארץ-ישראל, וגם חלם לי ארץ-ישראל. ופעם אחד היה אצלי איש אחד ודברתי עמו, והתחיל להתעורר אצלי תשוקה וחמדה גדולה לארץ-ישראל. ואחר-כך שאלתי אותו אם היה אצל צדיקים על ראש-השנה. וספר לי שהיה אצל כמה צדיקים גדולים אמתיים על ראש-השנה. ומחמת זה היה לי השתוקקות גדול כשדברתי עמו כמבאר בהתורה הנ"ל.

ואמר לי, שאף-על-פי שידע ענין זה מקדם, אבל לא היה יודעו כלל כמו עכשו. כי אז לא היה יודע רק זה לבד, שמחמת שמדברים עם אחד שהיה אצל צדיק על ראש-השנה, ראוי שירגיש ארץ-ישראל מי שמשתוקק לארץ-ישראל. אבל ענין הדבר מהיכן נמשך זאת, לא היה יודע כלל כמו עכשו. כי עכשו זכה שנתגלה לו הענין בשלמות: