# נו

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/2885/56/

נו ראה זה מצאתי מכתב יד רבנו ז"ל בעצמו, מענין התורה "ויבן לו בית" (סימן רס"ו):

דע, כשהעולם פוגמין במצות סכה, כשאין מקימין אותה כראוי, גורמין מיתה או חולאת לבהמות ולשאר בעלי חיים, הכל לפי הפגם.

כי זה ההפרש שבין בני האדם ובין בעלי חיים. כי שפעם של בני אדם יונקים ממקום בינה, כמאמר חכמינו ז"ל: ש"עשה לה דדים במקום בינה" (ברכות י.). מה שאין כן בעלי-חיים, ששפעם יונקים ממקום הערוה.

ובחינת סכה, היא בחינת "אמא בינה דמסככא על בנהא" (תיקוני זוהר דף ב:). ואנו יונקים ממנה. ובזאת המצוה אנו מבדלים משפע של בעלי חיים. וכשפוגמין במצות סכה, אזי יורדין על-ידי-זה ממדרגת בני אדם, ואין להם שפע ממקום בינה, ויורדין למדרגות שאר בעלי חיים, ונדחין שאר בעלי חיים מהשפע שלהם, כיון שבני אדם לוקחין השפע שלהם. ואזי הבעלי החיים מתים או נופלים בחולאים, הכל לפי לקיחת השפע שלהם, אם רב אם מעט.

וזהו: "ולמקנהו עשה סכת" (בראשית ל"ג). הינו, כי סכות הוא חיים וקיום לבעלי חיים שישארו על מדרגתם כנ"ל. וכשבני אדם יושבים בסכות כראוי, על-ידי-זה הם במדרגתן, ובבחינת תורה. כי התורה היא בחינת: "אל תטש תורת אמך" (משלי א'), "אם לבינה תקרא" (שם ב'). בשביל זה סמוך לסכות אנו עושים שמחת תורה. וזה: סוון - ראשי-תבות: ו'יעקב נ'סע ס'כותה ו'יבן. כי בסיון נתנה תורה, ואנו במדרגת התורה על-ידי מצות סכה כנ"ל: