# שיר ידידות אשר כתב מורנו מוהרנ"ת ז"ל

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/49/2907/

אדון כל הנאצלים והנבראים והנוצרים והנעשים:

דבריו מגיד ליעקב, חקיו ומשפטיו לישראל עם עמוסים:

ובעבודתינו לא עזבונו אלהינו, וישלח לנו מושיע ורב בכל דור ודור, מגן הוא לכל החסים:

נפשנו חכתה לה', גם עתה אין דור יתום:

ישפיע עלינו מטובו רב חסד לקרב הרחוקים, להצילם מיד שוסים:

נקשר עצמנו לצדיקי הדור, המאירים לנו בכל פנותם:

ומפיהם אנו חיים, אשרי הבאים בחצריהם ובטירותם:

מי ימלל גבורות ה', ואפילו כל הימים דיו ואגמים קלמוסים:

והוא אמר ועשה עמנו גדולות ונוראות, נפלאות ונסים:

רבות עשית אתה ה' אלהים, נפלאותיך ונוראות מחשבותיך אלינו, למען עשה כיום הזה עם רב להחיותם:

ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם, מאן מלכי רבנן המאירים אור לכל בני ישראל במושבותם:

נפש רעבה ימלא טוב, להציל נפש העשוק משאול תחתיות לחיים נצחיים לזכותם:

וחשב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, להחזיר למקור נפשותם:

ואנחנו לא נדע מה נעשה ומה נעבד עד בואנו שמה אל צדיקי הדור האמתיים, הם יורונו הדרך ונלך בנתיבותם:

רבי אומר איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם מיום עמדו על דעתו עד בא עת פקדתם:

בכו כל בעלי נפש, החסים על מספר ימיהם ומרחמים על נפשותם:

יתפלל על זאת כל חסיד לעת מצא, לזכות למצא רב ומנהיג דרכי התשובה להורותם:

נשוטט לבקש את דבר ה' למצא מי שישקד על תקנת נפשנו מאשפות עפר לדלותם:

ועל מי לנו להשען כי אם על אבינו שבשמים, להודיענו דרך האמת וצדיק האמת המרחם על עניי הצאן לישר לבותם:

הט אזניך ושמע דברי חכמים, ולבך תשית לדעתם:

רבות בנות עשו חיל, ואיש אמונים מי ימצא שיפנה לעמו, לרפא משובתם:

בקשו צדיק, בקשו עניו, הסובל ונותן עין לסוררים להשיבם מרעתם:

רב וצעיר גדול וקטן, הכל צריכין למרי חטיא לבקש תורה מהרב האמת, כי ממנו תוצאות חיותם:

בית צדיק חסן רב, אשרי השוקדים על דלתותם:

יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת, הצדיק המשפיע מטובו לבית ישראל, להקימם ולהחיותם:

נאמן רוח מכסה דבר, אשרי הבאים בצל קורתו:

חכו ממתקים וכלו מחמדים, אשרי יולדתו והורתו:

מאד עמקו מחשבתיו, אין חקר לתבונתו:

נפת תטפנה שפתותיו שושנים, מה נמלצו לחיך אמרתו:

בן חכם ישמח אב, אשרי שזה ילד, אשרי שזה גדל:

נפשות אביונים יושיע, וחסו בו עם עני ודל:

שמחה לאיש במענה פיו, אשרי אנשיו העמדים לפניו לשמע חכמתו:

מה טוב ומה יפה אזן שמעת תוכחת מוסר פנים אל פנים, לקבל הדבור מפי המדבר בעצם קדשתו:

חלוק שבין השומע מפי הרב להשומע ולמעין בספר, יבאר במאמרים הבאים המאירים עינים כצאת השמש בגבורתו:

החפץ למלאות ידיו לה', ישים לבו אל הדברים הנאמרים בספר הזה, יפתחו עיניו ויתלהב לבו לעבודתו:

ישיש כגבור לרוץ ארח, כחתן יצא מחפתו:

צוף דבש אמרי נעם, מתוק לנפש ומרפא לעצם, תזל כטל אמרתו:

ולא יאשמו כל החסים בו, ראשיתו מצער ישגא מאד אחריתו:

נרו יאיר הולך ואור עד נכון היום, נגילה ונשמחה בישועתו:

חולק על הרב כחולק על השכינה:

זר לא יתערב בשמחתנו, דקבועי לה קונה:

קול רנה וישועה באה לצדיקים, אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה:

חזקו ואמצו לבבכם כל המיחלים לה', כי אחרית לאיש שלום:

זד יהיר לץ שמו פתאם יבוא אידו. גיהנם כלה והם אינם כלים:

קדש ישראל לה', כזהר הרקיע יזהרו המשכלים:

ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, ובין עבד ה' לאשר לא עבדו:

נכונו ללצים שפטים, יבואו עליו בנשק, ברוח יברח מידו:

תפר עצתם, יתקלקל מחשבתם, ה' אמר אלי בני אתה כאלו היום ילדו:

חץ שחוט לשונם, חץ יפלח כבדו:

זדים הליצני עד מאד, אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו:

קרוב ליראיו ישעו, להפליא עמהם חסדו:

חלילה לך חלילה לך מלהתיאש, לומר: מה יועיל לרב חטאתי ופשעי המרבים אשר הרביתי לפשע נגדו; סגר עלי הדרך, אין לי עוד תקוה חס ושלום לשוב אליו ולעבדו. כי לא כלו רחמיו ולא אפס לנצח חסדו, ולשבים פשוטה ימינו ופתוחה ידו; כי טוב ה' כי לעולם חסדו:

עד כה עזרונו רחמיו להודיע (נ"א: הגיע) דברינו אלה, כי הציקתנו רוחנו. ועל ה' נשים תקותנו. אשר עד כה ברחמיו העצומים היה בעזרנו. וגם עד זקנה ושיבה אל יעזבנו. אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו. עד יבא גואל צדק להאיר עינינו. אמת מארץ תצמח וצדק משמים יהיה נשקף על כל ישראל ועלינו. ונזכה כלנו לעבד את ה' באמת בנערינו ובזקנינו (נ"א: בנעורינו ובזקנתנו). מלך ביפיו תחזינה עינינו. במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון.

(אמר המעתיק: נראה מדברי השיר הזה, אשר מורנו מוהרנ"ת ז"ל כתבו, שידפס בתחלת הספר הקדוש לקוטי מוהר"ן):