# חלק שני

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/

ונקרא בשם שבחי מוהר"ן

הוא רבנו הקדוש האדם הגדול בענקים בוצינא קדישא אור האורות רבן של כל ישראל נחל נובע מקור חכמה איש אלקים וכו' מורנו הרב רבי נחמן זצוק"ל בעהמ"ח ספרי לקוטי מוהר"ן וספר המדות וסיפורי מעשיות ועוד שארי חיבורים והמה בכתובים נכד קדוש עליון וכו' מורנו רבי נחמן הארידענקער זצ"ל נין ונכד להתנא האלקי קדוש ישראל וכו' וכו' מורנו רבי ישראל בעש"ט זצוק"ל זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן:

בזה הספר יסופר מעט מחייו הקדושים מעוצם יגיעתו וטרחתו בעבודת הש"י במסירת נפש עצום ונשגב מימי ילדותו עד הסתלקותו עד שזכה לחיות חיים אמתיים הנקראים חיים באמת. ומעט משיחותיו הק' אשר נשמע מפיו הקדוש והעתים אשר עברו עליו כאשר עיניך תחזינה מישרים:

שיר ידידות לכבוד מורנו ורבנו

נמצא באמתחתו של אחד מאנשי-שלומנו

שיר זה בספירים יסדתיו. לכבוד אדמו"ר רפדתיו. אין כבוד אלא מכבוד תורותיו כבדתיו. זעיר משם זעיר משם קבצתיו. כי מעולם מקצת שבחו להיות על לשוני חמדתיו. יגעתיו ומצאתיו שמרתיו ולא אבדתיו:

למנצח אשר לנצח ינצח. במזמור שיר בנגינות אנצח:

למנצח למדתו נצח. כאשר פיו פצח. האני לא נצחתי, נצחתי ואנצח:

על-כן נחמן בשם יקרא בפצח. כי מנחם ויניח לנצח. מצורר המחרף ברצח:

שושנים שפתותיו מעשה רוקח. כקטרת סמים לריח ניחוח. עצת נפש במתק יפצח:

לבני תמותה יתיר קוח. לאין אונים יתן כח. לדלת עם הארץ היה מנוח:

קרח מאבדון כתמר יפריח. חטאת ירבעם ירפא וימריח. חוסיו משאול יוציא ומתחתיות יניח:

משכיל אל עשוקים למלטם מפח. בחכמה נשפט את אוילים ועם חכמים התוכח. חושב מחשבות לבל ידח נדח:

שיר פשוט יכפיל ישלש וירבע בנגון ונצוח. עלי ע"שו"ר יעלה ל"ע"ב אור צח ומצחצח. לחלק גמול לישרים לעת חיי נצח:

ידידות אורותיו הופיע והזריח. עלי תלמידו הקדוש נ"ת"ן והניח. וינח עליו את הרוח:

רחש לבב אנוש ממנו לא התכחש. בנענוע שפתים הכיר לחש.

לבי ומצפוניה ממנו לא אכחש. להודות לפניו אמהר ואחיש . . .

דבר איש ועצתו יבין וירחש. כי פלא יועץ הוא ונבון לחש . . . .

טוב הוא ומציל חוסיו מעצת נחש. יריביו עליו בדו כזב וכחש:

אומר אביע עלי מתחיל וגומר. אומר וגומר. לא יכבה אשו ויגמר. אך יהי עולה ומתמר:

אני העני הנדכה המשורר. באבק רגליו איחל להתעפר. או כעפר תחת רגליו להתפורר:

מעשי הטובים יברר ויהדר. והרעים יכפר ויגדר. צרי נפשי יעקר וימגר . . . .

למלך חמתו יעצר. בעדי יעתיר ויפציר. כל חמתו עלי לא יעיר:

לשוני אלמד תמיד לומר. איני יודע שבחו לגמר. בלחש ארחש כענבים בכומר:

עט עופרת וברזל וצפרן שמיר. נערך לחקק על לב קשה כצור. דברי תורתו אשר גלה ואמר:

סופר צעדי איש להדריכו באורחות ישר. מכחו יתן בעדו שחד וכפר. להוציא ממסגר אסיר בכושר:

מהיר במלאכת מקדש והעיר. לפני מלכים יתיצב לשאל ולהעיר. מה זה ידעתם ומה זה השגתם מאור הבהיר . . . .

יפיפית יפיפית. כי בעיניך מלך ביפיו חזית. עיניו נתן לך כי צדיק אתה. ארץ מרחקים בעיניך ראית.

מבני עליה נתעלית. כי בן יקיר אתה. ועבודת עבד עבדת:

אדם לשבת על הכסא נהיית. את אדוניך בשתי עולמות כבדת. משפט לבאי עולם תתן אתה:

הוצק שמן ראש על ראשך אשר קדשת. התגדלת והתרוממת ונתכבדת. כי חותם ברית קדש שמרת ונטרת:

חן בעיני כל נשאתה. כי בתפלתך לכל השפעת. לעליונים ותחתונים מלוה נהיית. בכן כל עז פנים במבטך השפלת:

בשפתותיך רבים רעית. ומרעים טובים עשית. כי צדיק אתה:

על כן בחכמתך היכל קדש בנית. בירושלים לך יאמר קדוש אתה. בבית וחומה יד ושם קנית:

כן בקדש שיחותיך אשר שחת. כבלמוד תורתך פה לאלם התרת. ובעלי תרופותיך פה עקרות התרת:

ברכך מבנים אשר כן הלדת, ונשמות מצחצחות להם המשכת. כבני רחביה למעלה רבית. אך מחטאי הדור אותם לא גדלת:

אלקים יראת חליפות השארת. חכמות אשר בפיך דברת. ותבונות אשר בלבבך הגית. גם בנות מחטבות צמח דוד בהם נטעת:

לעולם העליון עלית. בצרור החיים נצררת. חכמתך אחריך ברכה השארת. לתלמידך הקדוש אשר נתן לך ובחרת. ובזה אתה כלא מתה:

וכדוד מלך ישראל חי וקים אתה. נחל נובע מקור חכמה יפוצו חוצה מעינותיך. חיים ארכים חיים טובים חיים נצחיים חיית כל ימיך:

מדרגא לדרגא עלית בכל פעמי רגליך. כל העולם כלו לכף זכות הכרעת בכל פסיעותיך:

נטע נעמן נטעת בתוכנו זרע קדש יוצאי חלציך היקרים ותלמידיך הקדושים וחדושי תורותיך:

יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך:

יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'