# רלד

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/234/

ה לענין שבירת תאוות ומדות רעות לגמרי בתכלית הבטול, שהתפאר את עצמו שזכה לזה, אמר רבנו ז"ל, שיש צדיקים ששברו התאוות, אך הוא כמו עור שמעבדין אותו, ואף-על-פי שמעבד העור אך נשאר בו קצת ריח שאינו טוב. כמו כן הנמשל, שיש ששברו התאוות אבל עדין נשאר קצת שמץ מהם, ועדין התאוות כרוכים אחריהם במקצת.

גם אמר כבר, שצריכין לנקות הגוף מתאוות כמו שמעבדין העור ומהפכין אותו. כך צריך שיהיה הגוף נקי ומעבד לגמרי מתאוות, עד שממש יהיו יכולין להפכו ולראות שהוא נקי לגמרי מכל התאוות והמדות רעות, ולא נמצא בו שום שמץ וריח כלל משום תאוה ומדה רעה שבעולם.

ורבנו ז"ל היה מפשט לגמרי לגמרי מכל התאוות והמדות רעות ולא נשאר בו שום שמץ כלל משום מדה רעה ושום תאוה בעולם. וכל זה זכה בילדותו קדם שהתחיל לילך בהשגות גבוהות, והרבה זמן קדם שנסע לארץ-ישראל. אך אחר-כך זכה לעלות ממעלה למעלה וממדרגה למדרגה, עד שעלה למקום שעלה, וזכה למה שזכה, למדרגה עליונה שאי אפשר לדבר מזה כלל: