# רסג

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/263/

כג בשנת תקס"ג, שהוא ראש-השנה הראשון שהיה בכאן בברסלב, אז הייתי אצלו על ראש-השנה וכל עשרת-ימי-תשובה עד אחר יום-כפור. ואחר יום-כפור נסעתי לביתי, ורבי יודל ורבי שמואל אייזיק נשארו בכאן על חג הסכות. ושמעתי כמה דבורים יקרים מרבי יודל מה ששמע אז, ואיני זוכרם היטב.

פעם אחת ביום הושענא רבא אמר בפני העולם: ומה אעשה ששני רוצחים עומדים עלי ואומרים אף-על-פי-כן שאני מנהיג (שקורין "גיטר יהוד"). והראה בידו על רבי יודל ורבי שמואל אייזיק בעת שאמר שני רוצחים, הינו שעליהם היה נתכון מחמת שהם היו כרוכים אחריו מאד. ומי יזכה להבין פרוש דברים אלו, כי האנשים הנ"ל היו יקרים בעיניו מאד מגדולי מקרביו.

וביום שמיני עצרת דבר עמהם מענין רקודין והמחאת כף, ומה שמהפכין את עצמו שזה בחינת "ומשה עלה אל האלקים וירד ה' על הר סיני" (שמות י"ט) (כמבאר במקום אחר (שיחות הר"ן פ"ו)), וענין הפריסטקיט שעושין וכו'. ודבר עמהם דברים נפלאים.

אחר-כך התחילו לכנס המון עם מאנשי העיר שבאו אליו בנגון ושמחה כנהוג ביום שמיני-עצרת. ואז אמר לרבי יודל ולרבי שמואל אייזיק לכו לכם, כי אני צריך לעסק עמהם ואין זה שיך לכם. והלכו להם ממנו. ואחר-כך נעשה שם שמחה גדולה בקול רעש גדול של שיר ושמחה. ואז רקד רבנו ז"ל בעצמו הרבה מאד מן איזה זמן קדם הלילה עד איזה שעות בתוך הלילה של שמחת תורה.

וכבר ידוע גדל נפלאות ערבות נעימות קדשת הרקוד שלו, כי מי שלא ראה זאת לא ראה טוב מימיו. וכבר מבאר במקום אחר שבאותה השנה רקד רבנו ז"ל הרבה (לעיל קט"ז). הינו בשמיני-עצרת הנ"ל, ובשבת חנכה בהסעדה שלישית אחר שאמר התורה הנוראה "ראיתי מנורת זהב" (בלקוטי א' סימן ח'), ובפורים, ואחר-כך בראש חדש ניסן היתה החתנה של בתו שרה, ורקד הרבה עם בתו הכלה בהסעדה שלישית של השבת חתנה אחר שאמר התורה הנוראה "והוא כחתן יצא מחפתו" (בלקוטי א' סימן מ"ט). כי בעת אמירת התורה התחיל בקול נפלא מאלו התבות: "והוא כחתן יצא מחפתו", רק כשמסר לנו התורה הזאת בכתב-ידו הקדוש התחיל מפסוק "לשמש שם אהל בהם" כנדפס (בלקוטי א' סימן מ"ט הנ"ל). ואחר שאמר התורה הנ"ל רקד הרבה עם בתו, אשרי עין ראתה זאת.

ושמעתי מפיו הקדוש שאמר בעצמו: בשנה הזאת רקדתי הרבה מחמת שנשמע אז שיוצאין גזרות שקורין "פונקטין" על ישראל, כי על-ידי רקודין והמחאות כף ממתיקין הדינים ומבטלין הגזרות, כמבאר בהתורה "ואלה המשפטים" (בסימן י' לקוטי א') שנאמר לענין זה, כנרשם במקום אחר (שיחות הר"ן קל"א):