# רפ

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/280/

מ יום א' כ"ה ניסן תק"ע היה מדבר עמי מחדושי הבעל-שם-טוב ז"ל שגלה חדשות בעולם. כי הספור של הבעל-שם-טוב ז"ל הוא ענין חדש מה שלא נתגלה מקדם ספור כזה. רק בכתבי האריז"ל נמצא גם-כן באיזה מקומות מעין זה. ואחר-כך היה משבח מאד מאד את כתבי האריז"ל שגלה חדושים נפלאים כמפרסם לכל העולם. כי היה מעין באותו הזמן בספר לקוטי תורה של האריז"ל, ושם יש חדושים נפלאים כמפרסם. ותפס לדגמא הפסוק "שמונה אלה ילדה מלכה" (בראשית כ"ב), שגלה שם האריז"ל חדוש נפלא, כי שמונה פעמים אלה וכו', עין שם:

אחר-כך ענה ואמר שעל זה אין שום אחד מסתכל, שכל מה שגלו לא היה רק בחלק אזיא, כי כל הענינים הנ"ל לא היו שם רק בחלק אזיא [אסיה]. ובאמת בהתורה הקדושה מבאר הכל. כי התורה מספרת מכלם, כגון אשכנז מבאר בהתורה, רק שאין התורה עושה ספור גמור מכלם. רק שהיא מדברת מהם ומשליכה אותם, ובמקום שהיא רוצה עושה ספור גמור כגון מלבן וכיוצא שהיא עושה מהם איזה ספור. אבל אף על-פי-כן בהתורה מרמזים כלם. אבל גדולי הקדמונים לא גלו רק מחלק אזיא.

ובאמת היו מדינות רבות גם בשאר חלקי העולם גם קדם מתן תורה. כי בשעת מתן תורה כבר היו מדינות רחוקות משם שהגיע להם הידיעה ממתן-תורה על-ידי הבי דאר, כגון מדינות זאקסין היתה מדינה מכבר מקדם ימי אברהם אבינו עליו השלום, גם מדינת אונגרין היא גם-כן מדינה ישנה מאד, וכיוצא בזה שאר מדינות שאינם בחלק אזיא רק בשאר חלקי העולם. ומאלו החלקים לא דברו כלל, רק מחלק אזיא. כי כל המדינות שהם מדברים מהם כגון מצרים וכיוצא וכגון שמונה אלה הנ"ל, כלם הם רק בחלק אזיא. רק בהתורה הקדושה מרמז הכל, כי משה רבנו עליו השלום ידע מכלם.

ואמר, שכל אלו המעשיות שנעשים בכל העולם, שכלם מרמזים בודאי על דברים עליונים, כי אין שום דבר ריק בעולם. כי העולם אינו נח כלל אפלו רגע אחת. והם עושים תמיד. ובודאי כל מעשה העולם מרמז למה שמרמז. אבל היא רק רמזים בעלמא נגד אין סוף ואין תכלית. הינו שהכל היא רק רמזים נגד מה שיהיה נעשה לעתיד. כי יהיה חדוש העולם.

ואמר בזה הלשון: שכל מה שנעשה הוא רק "דראט ארביט" [עבודת חוט ברזל] נגד וכו'. והדברים עתיקים. ועוד ספר בזה הרבה, ואי אפשר לבאר בכתב. כי אלו הדברים הם דברים גבוהים ועמקים ונסתרים מאד, סתרי הנהגותיו יתברך. ומי ששמע דברים אלו מפיו הקדוש, היה יכול בדעתו קצת לשער עד היכן אלו הדברים מגיעים, אף-על-פי שלא היה מי שיבינם, אף-על-פי-כן כפום מה דמשער בלבה היו יכולים לשער קצת וכו':