# רצא

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/291/

א אמר לרבי יודל ורבי שמואל אייזיק ז"ל, כשהיו נוסעים אליו מדאשיב למעדוועדווקע, ופעם אחת היו רוצים לצאת לסביבות מעדוועדווקע כדי להיות סמוכים אליו תמיד, וכן עשו אז, אמר שהוא מתגעגע מאד אחר הדרכים שלהם שהיו נוסעים בהם אליו.

ואמר שבכל פסיעה ופסיעה שלהם כשנסעו אליו נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה. ואמרו לו: הלא גם כמה יגיעות יש לנו וכמה פסיעות אנו הולכין קדם ששוכרין העגלה לנסע. השיב: בודאי גם זה בכלל, כי גם מאלו הפסיעות נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה.

ובערב ראש-השנה האחרון באומאן דבר מזה, ואמר בזה הלשון: "איך ווינש מיר אז איך זאל זוכה זיין צו זעהן דאס לעכטיקייט פון דיא וועגין וואס איר פארט אויף זייא צו מיר" [אחלי, שאזכה לראות אור בהירות הדרך שאתם נוסעים עליו אלי]: