# שטו

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/315/

כה הוכיח את אחד שהיה מקרב ונתרחק, ואחר-כך חזר ובא אליו בחל-המועד פסח תקס"ט. ענה ואמר: אפלו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ועולה ממדרגתו למדרגה עליונה ממנה ביראת שמים, רק הוא עומד במדרגתו הראשונה כבתחלה, ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי, ההתקרבות בעצמו הוא טוב מאד בלי שעור וערך כלל (ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר).

הדרכים מבקשים את תפקידם, כדאיתא במדרש (איכה א', אות ל"א) על פסוק "דרכי ציון אבלות" (איכה א'), שהם מתאבלים על שפסקו עולי רגלים שהיו עוברים עליהם. וכן אלו בני אדם שהם נוסעים והולכים לצדיק האמת, כשחס ושלום נפסק אחד מהם ונמנע מלנסע, אזי גם הדרכים מתאבלים ומבקשים את תפקידם. כי הדרכים תאבים שיסע עוד אחד עליהם להצדיק האמת.

תמה אני, איך משליכים חבורה אהובה וחביבה כזו. ממה נפשך, אם באותן השנים לא הלכת בדרכי ה' כראוי, בודאי הפסדת מה שהפסדת, ואם היית עובד את השם כראוי, הלא טוב היה אם היית מטיל את העבדות והיהדות שלך גם-כן לתוך השתפות של החברים האהובים, והיו אחרים יכולין להרחיב ידיהם ולהצליח על-ידי העבדות שלך. ויתר מזה להגיד לך מה אני, ומה שהפסדת זה אי אפשר להגיד לך. אם תסע מעתה אז תתחרט על העבר: