# שצ

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/390/

נב בלקוטי תנינא סימן ד', מה שמבאר שם מענין רפואת המכה, ולכאורה אין פרוש לדברים הללו ומה ענינם במאמר זה. אמר המעתיק: שמעתי מאנשי-שלומנו שקדם שבועות הזה שנאמר בו המאמר הנ"ל חלה וכו' איש חשוב אחד מאנשי-שלומנו בלאדיזין, הינו שהיתה לו מכה גדולה בפי הטבעת רחמנא לצלן והיה חולה מאד. והרופאים משכו ידיהם ממנו כי אמרו שאינו יכול לחיות. כי אפלו אם תפתח המכה ותבקע, אז צריכין לנקות אותה ולהמשיך כל הלחות הרעה מתוכה, וכן שאר כל ההשתדלות הצריכין לרפואת המכה, וזה אי אפשר מחמת שהיא בתוך הכרכשתא ובודאי ימות. ובאו אנשי לאדיזין על שבועות וספרו לרבנו זצ"ל אודות כל הנ"ל. אחר-כך בשבועות אמר רבנו ז"ל המאמר הנ"ל ושם מדבר מענין רפואות המכה בפרטיות. וכשבאו לביתם נודע להם שבשעה שאמר רבנו ז"ל זה המאמר נבקעה המכה ותכף נקל לו, רצה לומר מכאבו. ואחר איזה ימים נגמר רפואת המכה בשלמות.

והכלל אשר נראה לעינים פעמים אין מספר, אשר כל הענינים שעברו בעולם, בפרט הענינים שעברו על אנשי-שלומנו, הכל היה נכלל בתוך דברי תורתו הקדושה. ועל-ידי תורתו הקדושה המשיך רפואות ותקונים והמתקות לכל הענינים שבעולם, בכלליות ובפרטיות ברוחניות ובגשמיות: