# שצא

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/391-2/

נג שמעתי בשמו ז"ל שספר משל נאה, לענין מה שמרבה לגלות כל-כך תורות נפלאות ומעשיות ושיחות נפלאות ונוראות, אף-על-פי שאינו נראה עדין שיעשו פעלתם בשלמות באנשי-שלומנו כמו שהיה ראוי להם:

וספר לענין זה ממלך אחד שחלה בנו יחידו ביותר, עד שכל הרופאים משכו ידיהם ממנו ונתיאשו מרפואתו. בתוך כך בא רופא מפלג בחכמה מאד, ובקש המלך ממנו בתחנונים גדולים להשתדל עם בנו. והשיב לו האמת, שרפואתו קשה ורחוקה מאד. אף-על-פי-כן, אם יעשו עוד תחבולה אחת אזי אפשר דאפשר שיהיה לו רפואה. אך איני יודע אם לומר לך זאת התחבולה מחמת שהיא דבר קשה וכבד מאד.

והפציר בו המלך מאד לגלות לו התחבולה. ואמר לו: תדע שבנך הוא חולה מסכן מאד בתכלית, עד שכבר אי אפשר לתן לו לתוך פיו אפלו טפה אחת מסממני הרפואות. אך איך שיש סממני רפואות יקרות כאלה, אשר צלוחית אחת קטנה מאד עולה לסך אלפי אלפים, וצריכין למלאת חביות מלא מסממנים היקרים האלה, ולקח בדליים מלאים מסממנים האלה ולשפך על בנך החולה. וממילא מובן שכל הסממנים היקרים האלה ילכו לאבוד לגמרי, אך אף-על-פי-כן יתחזק גופו מעט על-ידי-זה. ואולי מתוך שישפכו עליו הרבה כל-כך, יכנס לתוך פיו גם-כן איזה טפה על-כל-פנים, על-ידי-זה אפשר שיהיה לו רפואה. ותכף ומיד נתרצה המלך לזה וצוה לעשות כן, ועל-ידי-זה נתרפא הבן מלך.

והנמשל מובן ממילא, שדיקא מחמת שאנו חולים מדכאים בחלי הנפש כל-כך רחמנא לצלן. על-כן מכרח הצדיק הרופא נאמן לשפך עלינו סממנים יקרים ונוראים מאד. אף-על-פי שלכאורה נראה שכמעט הכל הולך לאבוד חס ושלום, אף-על-פי-כן ריח טוב קולט, וברבות הימים אולי נזכה לחטף מהם איזה טפה יקרה ונפלאה לתוך פינו ופנימיותנו, עד שעל-ידי-זה אולי יש תקוה לזכות לרפואה שלמה ברוחניות וגשמיות, אמן כן יהי רצון:

ענין המחלקת שעליו