# שצה

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/395/

ד שמעתי מרבי יודל ספור דברים ששמע מרבנו ז"ל. ענה ואמר: אברהם אבינו היה לו גם-כן יסורים גדולים ממעשיות כאלו (כלומר כמו ענין המעשיות והיסורים שעוברים עליו), כי אברהם אבינו היה גם-כן מקרב בני הנעורים להשם יתברך. כי היה מגיר גרים כידוע (בראשית רבה ל"ט, כ"א).

ודרכו היה שהיה בא בתוך איזה עיר, והיה רץ בתוך העיר, והיה צועק הוי הוי, גוואלד, גוואלד, והיו רצים אחריו כמו שרודפים אחר המשגע. והוא היה טוען עמהם הרבה שהם כלם בטעותים גדולים, כי היה בקי בכל השכליות והסברות של דרכי העבודה-זרה שלהם. כי העבודה-זרה של הקדמונים היה להם בזה כמה סברות ושכליות של טעות.

ואברהם אבינו עליו השלום היה בקי מאד בכל סברותיהם ודרכי טעותיהם. והיה מוכיחם ומראה להם שהכל טעות, וגלה להם האמונה הקדושה האמתיית. ונמשכו אחריו קצת בני הנעורים, כי זקנים לא היה מקרב, כי הזקנים כבר נשרשו בטעותיהם הרבה וקשה להשיבם מדרכם עוד, רק בני הנעורים נמשכו ורצו אחריו.

והיה הולך מעיר לעיר והם רצו אחריו. והיו אביהם ונשותיהם וכו' חולקים עליהם, על אלו בני הנעורים, כי אמרו עליהם שיצאו לתרבות רעה ונשתמדו, עד שהיו מרחקים אותם מאד. עד שקצת בני הנעורים חזרו לסורם מחמת היסורים שהיו להם מביתם מחותנם ומאביהם ומנשותיהם וכיוצא, וקצתם נשארו אצלו ונתדבקו בו.

והיה אברהם אבינו עוסק בענין זה הרבה לגלות האמונה הקדושה בעולם. והיה מחבר ספרים הרבה מאד על זה, אלפים ספרים. והיו לו בנים הרבה, ומסתמא מאחר שהיו בניו, היו כלם הולכים בדרך הישר, כי אפלו ישמעאל עשה תשובה (בבא בתרא טז:). אך אחר-כך כשרצה אברהם אבינו להשאיר ספריו וחכמתו בעולם, היה חוקר ומתבונן בעצמו למי מבניו יניח ספריו וחכמתו, עד שנסכם אצלו להניח הכל ליצחק אבינו, ומסר לו הכל.

ואחר-כך היה יצחק גם-כן הולך בדרך זה, והיה מגיר גם-כן גרים הרבהכ וחבר גם-כן ספרים הרבה מאד בענין חזוק האמונה הקדושה. והיה מתבונן גם כן למי מבניו יניח ספריו וחכמתו, כי גם עשו הוטב בעיניו והטעה אותו עד שהיה אוהבו, כמבאר במקרא, כמו שכתוב: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" (בראשית כ"ה). כמו שפרש רש"י שם שהיה מרמה את אביו בדבריו, והיה שואלו אבא איך מעשרין את המלח וכו'. אבל אף-על-פי-כן התבונן יצחק בדעתו עד שנתברר לו שהעקר הוא יעקב ומסר לו הכל.

וכן יעקב היה גם-כן עוסק בזה לקרב בני הנעורים להשם יתברך, וחבר כמה אלפים ספרים בענין האמונה. כי הוא חבר ספרים הרבה מאד בענין האמונה הקדושה, גזמאות ספרים. והוא למד עם כל בניו דרכי האמונה הקדושה, כי היו כלם צדיקים. אך אף-על-פי-כן חקר בדעתו למי למסר כל חכמתו, עד שמסר כל חכמתו ללוי, ולכלם מסר ראשי פרקים. ועל-כן שבט לוי היו דבוקים וחזקים בהאמונה הקדושה יותר מכלם. ועל-כן שבט לוי לא טעו בעגל, וגם לא היה עליהם שום עבודת מצרים, כי שבט לוי היו חזקים בהאמונה הקדושה יותר מכלם.

ואחר-כך דבר מענין עצה להאדם שיזכה לבוא אליו אחר מיתתו וכו', ומבאר במקום אחר (לעיל סימן ק"א):