# תכד

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/424/

יח בענין השמטות שיש ספרי מקבלים שסוברים ענין זה כמבאר בספרים, אמר רבנו ז"ל שאינו כן, וכל פעם שספר מענין זה לא היה מסכים לדעה זו כלל. והספר שערי גן-עדן שיצא מחדש בימינו, היה למראה עיני רבנו ז"ל, ולא הוטב בעיניו מחמת זה, מחמת שכל יסודו על פי ענין השמיטות.

ופעם אחת אמר רבנו ז"ל בפרוש על ענין זה שאינו כן, ואנו חפצנו (נ"א: והיינו חפצים) לשמע ממנו יותר. ענה ואמר: מה יהיה אם אגלה לכם זאת גם-כן, וכי לא אמרתי לכם עדין מה שיש בו די, ולא רצה לגלות. אבל זאת אמר בפרוש, שאינו כן כמו הסוברים ענין השמיטות כנ"ל. וגם דעת האריז"ל אינו מסכים כלל לענין השמטות.

והקשיא שהקשה בספר שערי גן-עדן הנ"ל בתחלת הספר, אינו מישב כלל בתרוצו שמישב על-פי השמיטות, כי סוף כל סוף צריכין להשאר רק באמונה ואסור לחקר כלל מה לפנים וכו' (חגיגה יא:), על-כן טוב אם אינם מתחילים לכנוס כלל בחקירה וקשיא בענין זו וסומכין מיד על האמונה. כי באמת בכל עניני קשיות וחקירות כאלו שיש בענין בהנהגתו יתברך ויתעלה ובענין בריאת העולם, בכל ענינים אלו אסור לכנס בהם כלל בחקירות וקשיות רק לסמך על האמונה כמבאר בדבריו (נ"א: בדברינו) כמה וכמה פעמים.

ועין בספר "שבחי האריז"ל" הגדול המחבר לספר לקוטי הש"ס, וזה לשונו שם: (בסוף דף ל"א) "ולאפוקי מהסוברים שיש שמיטות, ומקדם היה שמיטת החסד ועתה היא שמיטת הפחד, כל זה אינו אמת. ושמעו מרבם וכו', והוסיפו הם מדעתם סברת השמטות, והאמת אינו כן" וכו' כנ"ל]: