# תלט

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/439/

ד בראש-השנה האחרון באומין היה אצלו נכדו החכם כמר ישראל שיחיה בן חתנו הנגיד הרבני מורנו הרב יצחק אייזיק מקרימינטשאק. ונכדו היה עדין נער קטן בן שלש או ארבע שנים (נ"א: ד' או ה' שנים), ורבנו ז"ל היה כבד עליו החולאת שלו כי היה סמוך להסתלקותו.

ענה ואמר לנכדו הנ"ל: ישראל, התפלל עלי להשם יתברך שאשוב לבריאותי. השיב: תן לי הזייגיריל [שעון] שלך ואתפלל עליך. ענה ואמר רבנו ז"ל: הראיתם שכבר הוא צדיק שקורין "גוטער יוד", כי הוא מצוה שאתן לו חפץ בשביל שיתפלל. ולקח רבנו ז"ל הזייגריל ונתן לו. ולקח הנער הזייגיריל והלך לו ואמר בזה הלשון: "גאט גאט לאז דער זיידע זיין גיזונד" [ה' ה' הנח שהסבא יהיה בריא], והתחילו לשחק העומדים שם.

ענה רבנו ז"ל ואמר: כך צריכין לבקש מהשם יתברך. וכי איך מתפללין להשם יתברך בענין אחר? כלומר שכך עקר התפלה להשם יתברך בפשיטות גמור כתינוק לפני אביו, כאשר ידבר איש אל רעהו: