# תעד-ב

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/476/

לא-ב אמר: כשנכבה נר בא חשך. ושדולקין הרבה נרות, אז כשנכבין בא חשך גדול ביותר, כי כל מה שהאור גדול כן נגדל החשך אחר-כך אחר הסתלקות האור.

והנה כשנפטר הרב החסיד וכו' ז"ל, והוא היה נר קטן שהאיר רק לעירו, נעשה אחר כך חשך. ואין החשך גדול כל כך, כי אף-על-פי-כן הם אנשים כשרים וכו', וגם אינו מפרסם גדול כל-כך. אבל כשנפטר הרב הקדוש וכו' ז"ל, והוא האיר קצת בעולם, כמה גדול החשך שבא אחר הסתלקותו, הינו כידוע. ולא על חנם היה כואב לי בטני ג' ימים כשנסתלק וכו', כי ידעתי שיהיה כך.

הוא כמו שחוק של אחשורוש, שאחד מהם מרדכי. וקשה לי תמיד: למה זה מרדכי ולמה זה המן וכיוצא? אך שמכרח להיות כך השחוק. כמו-כן הוא ממש, והבן. עוד אמר: הוא כמו קוף, שלובשים אותו במלבושים של אדם ומכנסים ונותנים לו מעות, והוא מקבל המעות, וכל העולם רצים אצלו לראות החדוש ונותנים לו מעות, והוא מקבל המעות ומניח במלבושיו, ואחר-כך פושטים ממנו המלבושי כבוד, והאנשים המוליכים אותו חולקים עם המעות, והבן.

אמר: זה אני יודע מכבר, שעכשו אי אפשר להמשיך השפע, הינו עשירות גדול, כי אם על-ידי שמקרבין עצמן לאיזה שררה, כמו שרואין בחוש: