# תצא

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/491/

מח בשנת תקס"ו בין כסה לעשור, יצא רבנו ז"ל מהמקוה ואמר שנתגלה לו בעת הזאת מן השמים איך יתנהגו אנשי-שלומנו בעניני תעניתים כל ימי חייהם. כמה תעניתים צריך כל אחד ואחד מאנשי-שלומנו להתענות בכל שנה ושנה, ואיך ומתי יתענו. ואחר הימים טובים נכנסנו אליו כל אחד ואחד ביחוד ומסר לכל אחד ואחד צעטל [פתק] מתי יתענה.

והיה כתוב אצלו צעטל בכתיבת ידו הקדושה איזה דברים ואיני יודע מה, כי לא נתן לראות בתוך גוף הצעטל רק כשישבתי אצלו לקבל הצעטל של הנהגת התעניתים שלי, אזי ראיתי אותו יושב על השלחן וצעטל כתוב לפניו ואיני יודע מה היה כתוב בתוכו. והיה יושב וחושב ומעין הרבה על אותו הצעטל, והיה מיגע עצמו הרבה קדם שזכיתי שיצא הדבור מפיו באיזה ימים בשנה אני צריך להתענות. ואחר-כך גלה לי הימים שאני צריך להתענות בהם, וצוה לכתבם על הניר לזכרון. והזהיר אותי מאד לזכרם ולבלי לאבד הצעטל שלי.

וצוה עלינו שבראש-השנה קדם שהוא אומר תורה, בעת שהוא מכין עצמו לומר תורה, אזי נקבל על עצמנו התעניתים שלנו שצוה עלינו, ואז בראש-השנה בשעת הכנתו לומר תורה יהיה קבלת התעניתים הנ"ל על כל השנה כלה. ומי שלא יהיה על ראש-השנה לא יתענה כלל. וכן היה כשמסר התעניתים לשאר אנשי-שלומנו. כי כלם ספרו לי שהיה יושב על צעטל, והיה יושב ומשתומם כשעה חדא קדם שאמר הצעטל של הנהגת התעניתים לכל אחד. והיינו מבינים מדבריו שאלו התעניתים הם דברים יקרים והנהגות עליונות מאד מאד, אשרי שזכינו לקבלם ונמשך הדבר בערך שתי שנים.

אחר-כך כשבא מלעמברג צוה עלינו שלא להתענות כלל. ואמר: הלא מי שאינו זוכה להיות אצלי על ראש-השנה הוא אין לו להתענות כלל כנ"ל, ומי שזוכה להיות על ראש השנה הוא בודאי אין צריך להתענות כלל מאחר שזוכה להיות אצלי על ראש-השנה, והבן. ועין במקום אחר מזה מעלת מי שזוכה להיות אצלו על ראש-השנה (לעיל בחלק "גדל יקרת ראש השנה שלו" סימן ת"ג).

אחר-כך אמר: אין אתם מרגישין כלל מה שעושין עמכם. כי בתחלה צויתי אתכם להתענות, ואחר-כך צויתי שלא להתענות וכו'.

כלומר כי בזה היה ראוי לנו להבין מעט מגדלתו, כי זה הענין שצוה עלינו להתענות ימים ידועים בשנה לכל אחד ואחד ימים מיחדים בפני עצמו, זה הענין הוא בודאי דבר גדול והשגה עצומה מאד שלא נשמע מימים קדמונים, שזכה אדם לגלות לכל אחד ואחד בפרוטרוט הנהגת תעניתים לכל ימי חייו. ואף-על-פי שדבר זה גדול ועצום מאד, זכה אחר-כך למעלה והשגה יתרה, עד שלפי עצם קדשת מעלתו ומדרגתו שזכה אחר-כך, שוב אין אנו צריכים להתענות אפלו התעניתים שגלה לנו בתקף קדשתו. ומי שיש לו מח בקדקדו יכול להבין מעט מעצם גדלתו על-ידי-זה והבן.

ואלו הן הימים שהיה לי: אייר ב' ט"ז, טבת ג' י"ט, סיון ט' י"א, אדר כ"ב. ואמר שאם יהיה חל אחד מימים אלו בשבת או שאר ימים שאין מתענין בהם, יהיה נדחה התענית ליום שלאחריו. וצוה עלי להיות נזהר באלו החדשים לקים מצוות מעשר, ולהשתדל ולהתאמץ בכל עז במצוה זו בכל מה דאפשר. גם אחר שפטר אותי מהתעניתים, דברתי עמו מענין מצוה הנ"ל ואמר לי שאני צריך גם עתה לזהר בזה בכל עז, ואפלו בכל השנה כלה, רק באלו החדשים הנ"ל יותר ויותר: