# תצג

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/493/

נ לענין הקשיות שדרך העולם להקשות קשיות הרבה על הצדיקים, ובפרט עליו שהיו מקשים קשיות הרבה.

ענה ואמר בדרך צחות: הלא על-ידי הקשיות שמקשים עלינו יש לנו פרנסה ועשירות. כי העשירות והפרנסה של הצדיקים העוסקים בתורה לשמה הוא רק על-ידי קשיות. כי רבותינו ז"ל אמרו: "ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד" (משלי ג') והקשו: "בימינה ארך ימים איכא עשר וכבוד ליכא?". והשיבו: "כל-שכן עשר וכבוד" (שבת ס"ג).

נמצא, שעל-ידי הקשיא דיקא נמשך העשר והכבוד להצדיקים המימינים בתורה לשמה. כי אם לא היו רבותינו ז"ל מקשים קשיא, זו לא היה שום עשר וכבוד להצדיקים כפשוטו של מקרא, שנראה שבימינה היא רק ארך ימים. אבל על-ידי הקשיא שהקשו: "ארך ימים איכא עשר ליכא?" על-ידי-זה נמשך העשר והכבוד להצדיקים, כמו שתרצו שם: "כל-שכן עשר וכבוד". נמצא שעל-ידי הקשיות דיקא יש להצדיקים פרנסה, כי עקר העשר והכבוד להצדיקים על-ידי קשיות: