# תקלג

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/533/

צ אמר: כשהמח נתיגע מהלמוד אז צריכין לשוח ולדבר שיחות חלין עם בני אדם כדי לפקח דעתו, והשיחה הזאת הוא כמו שנה, שהוא ניחא להמ‍חין. ושיחה כזו אינה בכלל דברים בטלים חס ושלום כלל, אדרבא הוא מצוה גדולה. ועל זה אמרו רז"ל: "בטולה של תורה זהו קיומה" (מנחות צט:), כמו שכתוב "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהלים קי"ט). כי אם לא יתבטל קצת לפקח דעתו בשיחה כנ"ל, אזי חס ושלום יתבטל מכל וכל.

וענין זה נזכר בדברי רבנו ז"ל בהספר הראשון בהתורה "רבי יוחנן משתעי" (סימן ט"ז) "וחזינן האי כורא" וכו' עין שם, ובספר לקוטי תנינא בהתורה המתחלת "בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת" (סימן ע"ח) עין שם, שלפעמים צריכין להיות איש פשוט ממש, עין שם היטב: