# תקמד

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/544/

קא אמר: מי שמקרב לצדיק אמתי ימים ושנים הרבה ועומד ומשמש לפניו ושומע דבריו, אף-על-פי ששומע ממנו כמה דבורים וספורים ושיחות שאינו מבין בהם שום תועלת ועצות לנפשו, אף-על-פי-כן אם יזכה יוכל אחר-כך ברבות הימים להבין למפרע, ללמד ולהוציא מכל הספורים ששמע כבר עצות גדולות לעבודות השם יתברך.

וכל דבור ודבור ששמע מקדם לפני כמה שנים יהיה לו אחר-כך תועלת גדול, ויחיה עצמו אחר-כך בכל דבור ודבור. כי אחר-כך יזכה להבין, ויאמר זה רמז לי מורי אז באותו הזמן. וכן בכל פעם ופעם יצמחו לו בדעתו רמזים נפלאים ועצות גדולות מכל מה ששמע כבר, אם יזכה לשים לבו היטב לכל מה ששמע כבר.

וספר מעשה מענין זה, שכך ארע אצל צדיק אחד מפרסם, שהיה בביתו איש אחד פשוט לגמרי שקורין "פראסטיק". והיה עומד ומשמש תמיד את הצדיק הנ"ל והיה שומע דבורים הרבה ממנו, ולא הבין מהם שום ענין ותועלת כלל, רק שהיתה לו אמונה גדולה בהצדיק ובדבריו הקדושים, אף-על-פי שלא היה מבינם לאשורם. והיה עומד ומשמש אותו תמיד באמת.

אחר-כך אחר שנים הרבה נסתלק הצדיק לעולמו, ואז התחיל זה האיש לזכר, בכל פעם כשבא לאיזה דבר, נזכר בדברי הצדיק ואמר בנפשו זהו שכון הצדיק, ורמז לי בדבריו אז באותו זמן פלוני. וכן בכל פעם ופעם הבין אחר-כך למפרע כונת הצדיק ורמזיו שרמז לו בדבריו לפני כמה שנים, והבין הדבר. ואחר-כך נעשה זה האיש איש כשר וירא ה', והיה חשוב מאד בעירו ונעשה ראש ומנהיג לכל הכשרים והחפצים ליראה את השם יתברך אשר היו בעיר הצדיק הנ"ל, וכלם נכנעו תחתיו: