# תקסט-ב

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/571/

קכו-ב ספר לי רבנו ז"ל, שדבר עם אחד שהיה קובל לפניו מאד על רבוי מעשיו המכערין. כי זה האיש היה חפץ מאד להתקרב להשם יתברך ולצאת ממעשיו הרעים, אך בכל פעם התגברו עליו יותר, עד שעברו עליו ימים ושנים הרבה ולא זכה לצאת ממה שהיה צריך לצאת. אך אף-על-פי-כן התחזק את עצמו ביותר, וחתר בכל פעם להתקרב להשם יתברך.

והיה קובל מאד מאד לפניו ז"ל על עכירת מעשיו רחמנא לצלן. והשיב לו רבנו ז"ל בחכמתו בתמימות ובפשיטות: אין לי עם מי לדבר, כי כבר כלו רע. ותכף נתעורר האיש הנ"ל וענה ואמר לרבנו ז"ל: הלא על כל זה אני מתגבר לפעמים להמשיך את עצמי לקדשת ישראל וכו'. ענה רבנו ז"ל ואמר לו: הוא מעט דמעט. ותכף אמר לו, שירגיל עצמו לילך עם מאמר "אזמרה לאלקי בעודי וכו' (לקוטי מוהר"ן רפ"ב).

כל זה ספר לי רבנו ז"ל. והבנתי כונתו הקדושה שדיקא על-ידי-זה החיה את האיש. כי כבר נפל בעיני עצמו כל כך עד שלא היה אפשר להחיותו בשום דבר. רק כשאמר לו שהוא כלו רע, אז נתעורר בעצמו והתחיל להרגיש מעט קדשת הנקדות טובות שנמצאין בו עדין, ואז אמר לו שילך עם מאמר "אזמרה" וכו' כנ"ל (הלכות ראשית הגז הלכה ד' אות ו'):