# תקעט

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/579/

קלו שמעתי איך שספר רבנו ז"ל לאחד מאנשיו החשובים, שבעת היותו בלבוב אז היה שם גם-כן הרב הקדוש רבי צבי אריה ז"ל מאליק. ופעם אחת נסעו שניהם יחד לתוך איזה יער, ודברו אז מכל הצדיקים ומה היה עבודתם. ונשא רבנו ז"ל עיניו למעלה וסים: אבל מה הוא הענין שלי, זה אינו יודע שום אדם (ובלשון אשכנז: "אבער וואס מיין זאך איז דאס ווייסט קיינער ניט").

אחר-כך אמר להאיש הנ"ל: אספר לך מהו החולאת שלי וכו', זכות אבות לא יספיק על רפואת החולאת. רק בדבר אחד בטחתי קצת, על שכמה אנשים החזרתי אותם למוטב. השיב לו האיש הנ"ל: אמת הדבר. כי ידעתי שהרב רבי נתן בודאי יהיה צדיק (גוטער יוד). השיב לו: מה שאתה יכול לומר ("וואס דוא קאנסט זאגן"), אני אומר לך שהוא כבר גם עכשו צדיק ("ער איז שוין א גוטער יוד"):